ביידן מכחיש דברי הרצוג: לא פגשתי אותו

בקשה למתן צו מניעה הוגשה (יום א', 8.2.15) נגד העיתון ישראל היום ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט סלים ג'ובראן. את הבקשה הגיש עו"ד שחר בן-מאיר מרמת גן בהתאם לסעיף 17ב לחוק הבחירות (דרכי תעמולה) הקובע כי על העיתון ישראל היום להימנע מלפרסם, ולהפסיק לפרסם תעמולת בחירות שהוא מפרסם, מזה שנים רבות, לטובת בנימין נתניהו, בטענה שמדובר בתעמולת בחירות אסורה בניגוד להוראות חוק התעמולה ומהווה פגיעה מהותית וחמורה וקשה בעקרון השוויון בבחירות.

נער הייתי גם זקנתי ולא זכורה לי מערכת בחירות כל-כך מכוערת. בגילי המופלג, 45 שנה אחרי גיל 18, הצבעתי כבר בבחירות לפרלמנט הרבה יותר מ-10 פעמים. אגב, זה לא חוכמה, הרי ימיהן של ממשלות אצלנו הם קצרים כידוע. מישהו עוד זוכר (בלי לבדוק בויקיפדיה) מתי כיהנה פה ממשלה את מלוא ארבע השנים הקצובות לה בחוק? לא משנה.

הרצוג משחק בנדמה לי גם בהצעתו לקיים בישראל עימות בין המועמדים לראשות ממשלה - לדעתו - "כמו באמריקה...". יעני, אמריקה, מודל-העל של הרצוג למה שנחוץ ולמה בהחלט לא נחוץ. עצם הרעיון שהרצוג שמעולם לא מילא תפקיד של שר בכיר בממשלה כלשהי, ובוודאי לא היה ראש ממשלה, יציב עצמו מול נתניהו כשווה מול שווה, הוא בדיחה רעה. כל מה שיכול הרצוג להציג בעימות כזה הוא דעות אישיות שלו, נתונים מפוברקים של יועצים וסיסמאות המכוונות להשפיע על דעת הקהל, גם כשאין בהן שום ממש. הצגה שכל כולה לנסות ולהציב אותו במעמד שווה-ערך לזה של נתניהו ערב הבחירות, משום שכך הוא מקדם את תדמיתו המנהיגותית באופן מלאכותי. מה שקשה להבין, הוא מדוע שנתניהו יסכים לשרת אותו בכך. ואת הצעתו המגוחכת הוא מציע כאשר בראש המפלגה עימה הוא מתיצב לקבלת אמון הציבור אין ראש אחד אלא הידרה דו-ראשית...; אז מי באמת יתיצב לעימות מול ראש הממשלה הטוען לכתר, הטוענת לכתר או מנגנון הרוטציה?!