ברק-ארז: דרושים עוד כלים למלחמה בשחיתות

לא ניתן להסתפק במשפט הפלילי כדרך למאבק בשחיתות ויש לחשוב על דרכים נוספות. כך אומרת (יום ה', 12.2.15) שופטת בית המשפט העליון, דפנה ברק-ארז, בהשתלמות של ועד מחוז תל אביב בלשכת עורכי הדין. לדבריה, יש למנוע מראש את הפירצה הקוראת לגנב, וזאת בכלים אחרים.

"המשפט הפלילי הוא כלי מתאים וחשוב מאין כמותו למאבק בשחיתות", הדגישה ברק-ארז. "אלא, שאנחנו לא יכולים לסמוך רק על המשפט הפלילי, כי יש לו כמה חסרונות שלא מאפשרים להסתמך רק עליו". לדבריה, המשפט הפלילי צופה פני עבר, ודרושים פתרונות גם להווה. המשפט הפלילי דורש רף ראייתי גבוה, שלא תמיד מתאים לשיפור מערכות כדי למנוע שחיתות.

ברק-ארז אומרת, כי יש ארגז כלים נרחב ומגוון למאבק בשחיתות. במשפט האזרחי: תביעות נזיקין או תביעות השבה מצד רשויות שניזוקו בשל שחיתות. במשפט החוקתי: מניעת מינוי לתפקיד ציבורי או לכהונה בו. חופש הביטוי: להביא לשיח הציבורי את הדיון בנושאים של שחיתות. דיני המס והלבנת ההון: כקצה חוט לחקירת שחיתות, חיוב במס על הכנסות שמקורן בשחיתות. הדין המשמעתי: תחליף או השלמה לדין הפלילי.

ברק-ארז התמקדה בשימוש במשפט המינהלי, כדי להקשות בפועל על פרקטיקות של שחיתות ואף למנוע אותן. "אם מחלק תמיכות רק לפי קריטריונים, אם מקפידים על חובת המכרזים - קשה יותר להעדיף מקורבים. אם מיישמים את חוק חופש המידע, הרי אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר", הדגימה. עוד הדגישה, כי הבקרה כיום על הקריטריונים צריכה להיות כזאת כדי למנוע את תפירתם לטובתם של מקורבים ומועדפים.

"כדי שהקריטריונים יהיו אפקטיביים, אין תחליף לבקרה פנימית", הוסיפה ברק-ארז, שכן במישור המשפטי או במישור ביקורת המדינה - הדברים מתגלים רק כאשר הם יוצאים החוצה. "אי-אפשר להגזים בחשיבותם של שומרי הסף, שביום-יום אמורים להבטיח שהכללים הללו לא יישארו על הנייר בלבד". לצד זאת ציינה, כי אי-אפשר להטיל הכל על שומרי הסף, שכן אז הם יואשמו כמי שמונעים פעולות, ולכן יש להיזהר מהטלת עומס בלתי אפשרי עליהם.

המשנה לפרקליט המדינה, אלי אברבנאל, דחה את הטענות לפיהן קיימת אכיפת יתר של האיסור על הפרת אמונים. "יש תופעה משמעותית של פגיעה בטוהר מידות, ובקלות אפשר להכפיל ולשלש את יאח"ה ותהיה עבודה; המשטרה נאלצת לתעדף את המידע שבידיה", הוסיף. לדעת אברבנאל, הביטוי "מינויים פוליטיים" אינו נכון, משום שמדובר בהטבה למקורבים ובכך לממנה עצמו.

לעומתו טען עו"ד יהושע רזניק, שמילא בעבר את אותו תפקיד, כי מינוי פוליטי אינו עבירה, שכן מדובר בחלק מסמכותו של הנבחר. לדבריו, כיום הוא חושב שטעה כאשר חשב, כי מינויו של רוני בר-און ליועץ המשפטי לממשלה היווה הפרת אמונים מצידו של צחי הנגבי, שהיה אז שר המשפטים. עוד מתח ביקורת על המעבר לחקירה גלויה בפרשת ישראל ביתנו סמוך כל כך לבחירות.

את המושב הנחתה עו"ד יעל גרוסמן, והשתתפו בו גם עו"ד גיל דחוח וכתב ערוץ 10, ברוך קרא.