בית המשפט המחוזי בתל אביב, בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים, קבע (10.12.03) כי חברת 'שלג לבן' היא הזוכה במכרז למתן שירותי שמירה ובקרת מעברים בטרמינלים 1 ו-3 בנתב"ג.
השופטת הילה גרסטל דחתה את טענות העותרת, חברת "עמישב שירותים בע"מ" - אחת מחברות השמירה הגדולות בארץ, שיוצגה על-ידי עו"ד עודד גיל, ואף חייבה אותה בתשלום הוצאות בסך 23,600 ש"ח.
מדובר במכרז שפרסמה רשות שדות התעופה בחודש יוני השנה, אליו ניגשו 10 חברות, כאשר בדירוג המחירים שצורפו להצעות השונות, נמצא כי מחירה של שלג לבן היה הזול ביותר, והמחיר שהציעה עמישב היה הבא אחריה. הצעתה של שלג לבן התקבלה והיא הוכרזה כזוכה.
עמישב לא תקפה, למעשה, את החלטת ועדת המכרזים להעדיף את הצעתה של שלג לבן על-פני זו שלה. טענתה היתה, כי לאור החלטת נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיום 14.9.03 [ראו קישור], לבטל את זכייתן של החברות 'שלג לבן' ו'צוות ביטחון' במכרז אבטחת מסופי הגבול היבשתיים של רשות שדות התעופה, תוך שהוא מתבסס על תצהיר כוזב שהגישה החברה לרשות, וכן לאור פסק דין נוסף משנות ה-90', בו נקבע כי חברה-בת של שלג לבן ביקשה להונות בהסכם מסויים את עיריית נתניה, הרי שיש לפסול את כל הצעותיה של שלג לבן על הסף, במכרזי רשות שדות התעופה.
השאלה הטעונה הכרעה
"השאלה הטעונה הכרעה", ציינה גרסטל, "היא האם העובדה שבמכרז אחר, המתייחס לאותו מזמין, התגלה פגם בהתנהגות המציע, יש כדי להשליך על כל מכרז עתידי בו משתתף הוא - או שיש לבחון כל מכרז ומכרז, בנפרד, ללא כל השלכה הדדית".
ועדת המכרזים של הרשות קיימה מספר דיונים בשאלה זו, תוך שהיא מודעת כמובן לפסק הדין, וקבעה ברוב של 3 חברים מול 2, שאין לפסול בגין כך את הצעתה של 'שלג לבן'. דעת המיעוט סברה, כי יש לקצוב זמן שבו יימנע מהחברה להתמודד במכרזים של הרשות, בשל החשש לאפשרות הטעיה נוספת. הרוב סבר, לעומת זאת, שאין מקום לפגוע בחופש העיסוק של החברה ברמה כזו ואין לכך הצדקה.
בהחלטתה, מדגישה השופטת גרסטל את ההלכה הידועה, לפיה בית המשפט אינו אמור לשים את שיקול דעתו במקום שיקול דעתה של ועדת המכרזים, אלא רק לבחון את סבירות ההחלטה.
בפסק דינה, קובעת עוד השופטת גרסטל, כי 'שלג לבן' הגישה לרשות שדות התעופה את ההצעה הטובה ביותר, וכי לרשות ניסיון חיובי עם השירות שמעניקה לה 'שלג לבן' באותו תחום.
המבקשת ביקשה להטביע אות קין על המשיבה
"המשיבה ('שלג לבן') עמדה בכל דרישות המכרז, הן המקדמיות והן לגופו של המכרז", קבעה השופטת גרסטל. "סבורה אני שבמקרה הנידון לא נכשלה הוועדה בשקילת שיקולים אסורים או בהימנעות משקילת שיקולים לגיטימיים".
גרסטל קבעה בהחלטתה, כי רשות שדות התעופה הציבה "רף גבוה למדיי" לבחירת הזוכה במכרז וכי "בחינת תהליך קבלת ההחלטה במקרה דנן, מעלה שלא נפל בו פגם".
קבלת עמדת העותרת, ציינה גרסטל, "תביא למצב בו המשיבה תיענש 'ענישת רוחב' על מעשה נקודתי, חד-פעמי, ללא שהרשויות המוסמכות גמרו בליבן אומר להענישה על-כך. העותרת היתה מעוניינת להטביע על המשיבה 'אות-קין' שיפסול אותה, באופן גורף, מהשתתפות במכרזי רשות שדות התעופה, או אולי אף במכרזים בכלל. לדרישה זו אין כל עיגון חוקי, היא אינה מתבקשת מהנסיבות ואינה מידתית".
עת"מ 1962/03 ע.מ.י.ש.ב שירותים בע"מ נ' רשות שדות התעופה ואח'
