בית המשפט העליון אישר (יום ג', 9.6.15) נהלים חדשים בתחום התכנון והבנייה ביהודה ושומרון, שמטרתם לאפשר לפלשתינים להביע את דעתם במסגרת הליכים אלו.
הנוהל שנכנס לתוקפו בספטמבר שעבר עוסק בתוכניות המקודמות על-ידי לשכת התכנון במינהל האזרחי או חברה הנשכרת בעבורו, והעוסקות בתכנון מקבץ מגורים תעשיה או תשתיות. בתוכנית אלו תתקיים בשלב המקדמי של הדיונים "פגישה מקדמית", אשר מטרתה תהיה הצגת התוכנית, מטרותיה ועקרונותיה בפני האוכלוסייה הפלשתינית המקומית, ומתן הזדמנות להעלות הערות והסתייגויות. הפגישה תתקיים לפני הבאת התוכנית לדיון בפני ועדת משנה, וזמן מספיק לפני הדיון. בעקבות הפגישה יוכלו המשתתפים להעביר הצעות בכתב והמשתתפים בה יוזמנו לדיון בוועדת המשנה.
המשנה לנשיאת בית המשפט העליון,
אליקים רובינשטיין, דחה את הסתייגותם של גורמים פלשתינים וישראלים מן הנוהל. הללו טענו, כי אין בו למעשה שינוי של המצב הקיים, שכן הוא אינו מאפשר היוועצות, שיתוף או ייצוג, אלא הבעת עמדה בלבד. הוא אומר:
"הנוהל מבקש ליצור מסגרת מסודרת שבה יתאפשר לאוכלוסייה הפלשתינית להיות שותפה בהליך התכנוני בשלב תחילי ככל הניתן, בטרם התגבשו החלטות, מתוך ניסיון ליצור איזון בין הצרכים הביטחוניים מזה והאינטרסים של האוכלוסייה המקומית מזה... מדובר בהליך המקים מחויבות לשיתוף האוכלוסייה הפלשתינית בלב פתוח ובנפש חפצה.
"לעמדת נציגי האוכלוסייה הפלשתינית יהא אפוא משקל, ויוטעם, אין המדובר אך בהשמעת עמדה, אף אם אין בשלב זה חברות ממוסדת בגוף התכנון; ועל הרשות לתת דעתה לצרכים ולהשקיע מאמץ כן במימוש הוגן ומסודר, תוך מגמה למסדו ככל הניתן. וכאמור, ובהטעמה, הרבה מאוד תלוי בשיתוף פעולה מצד העותרים ואחרים מקרב האוכלוסייה הפלשתינית".
לאור זאת, דחה בג"ץ עתירה נגד נוהלי התכנון והבנייה הקיימים ביהודה ושומרון מאז מלחמת ששת הימים, בציינו שהעתירה הוגשה בשיהוי רב, ושמדובר בסוגיה שבעיקרה היא מדינית-ביטחונית. השופטים הורו לשר הביטחון וליועץ המשפטי לממשלה לבחון בעוד שלוש שנים את יישום הנוהל לאור הניסיון שיצטבר. השופטים
ניל הנדל ו
נעם סולברג הסכימו עם רובינשטיין. את העותרים ייצגו עוה"ד נטע עמר-שיף, קמר משרקי-אסעד וסלימאן שאהין, ואת המדינה - עו"ד ענר הלמן.
איזה שר טען בשנה שעברה כי "הסכסוך הישראלי-פלשתיני לא מעניין את הסבתא של אף אחד בעולם" 
הערות על נצח יהודה ומינוי ראש אמ"ן, ולקח מאיר עיניים ממשה רבינו
