בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
|
הממשלה מוצאת כסף עבור אזרחים שעוברים באופן שיטתי על החוק [צילום: הדס פרוש/פלאש 90]
|
|
|
3 נקודות מדיניות-ביטחוניות
|
מה מצבו של מערך ההסברה הישראלי על-פי המדדים המקובלים בעולם להערכת היעילות של דיפלומטיה ציבורית ● איזה שר טען בשנה שעברה כי "הסכסוך הישראלי-פלשתיני לא מעניין את הסבתא של אף אחד בעולם" ● ומהו "החוק להגנה על כספי ציבור"?
|
בימים האחרונים חוזרים פוליטיקאים מימין ומשמאל לדקלם את התירוץ השחוק: כל הבעיות של ישראל נעוצות בהסברה לקויה. טענה זו נשענת על ההנחה כי אם דעת הקהל העולמית הייתה מבינה את עמדת ה ממשלה ואת צדקת דרכה, הייתה הקהילה הבינלאומית מתעשתת ומפסיקה להפעיל לחץ על ישראל. תחת כל עץ רענן עומדים להם דיפלומטים בדימוס, אנשי שיווק, פעילי קמפוסים וראשי ארגונים מהארץ ומחו"ל ועושים נפשות לתזת ההסברה. אבל האם אנחנו באמת צריכים עוד מסבירים? ב-2006 פרסם מבקר המדינה דוח חריף מאוד על מצב מערך ההסברה הלאומי. על-פי הדוח, מערך ההסברה של ישראל סבל באותם ימים מכשלים רבים, מארגון קלוקל, מהיעדר יעדים ברורים - ולכן גם הניב תוצאות בעייתיות. בשנים שלאחר מכן עבר המערך שינוי יסודי ומקיף, שכלל התמקצעות בתחומים רבים וייעול משמעותי. לא היה מדובר רק בהגדלת ההשקעה הכספית, אם כי גם גורם זה שיחק, כמובן, תפקיד מרכזי בשיפור המערך. חשוב להבין כי מה שמכונה בארץ "הסברה" הוא מדע מפותח בעולם הדיפלומטיה שנקרא בדרך כלל "דיפלומטיה ציבורית". כיום קיימות שיטות מקובלות למדידת האפקטיביות של כלי-הסברה שונים, והן מאפשרות להעריך את איכותם והשפעתם. מחקר מפורט של מרכז מולד מ-2013 בחן את מערך ההסברה הישראלי בהתבסס על שיטות ומדדים אלו. מסקנת המחקר הייתה כי ישראל מחזיקה כיום במערך דיפלומטיה ציבורית מרשים ויעיל, שעומד בקריטריונים המקובלים בעולם: הוא מתאם באפקטיביות מסרים בין-משרדיים, מקדם הסברה בלתי-פורמלית ובונה שיתופי פעולה ארוכי טווח. עוד מבצע המחקר השוואה לכוחות ההסברתיים שעומדים מולו - גורמי ההסברה של הרשות הפלשתינית ושל תנועת ה-BDS - ומראה כי משרד החוץ הישראלי חזק, מתוקצב ומשוכלל פי כמה מיריביו בזירה הבינלאומית. תמיד ניתן להשקיע עוד כסף, אבל השאלה האמיתית שצריכה להישאל היא אם הגדלת התקציב תוכל להפיק תוצאות שונות באופן משמעותי? נראה שלא. כל אדם שמוכר מוצר יודע היטב: אם המוצר שלך פגום, לא יועילו לו גם התרגילים השיווקיים המבריקים ביותר. הצרכן אינו מטומטם, והוא יגלה - גם אם זה ייקח לו קצת זמן - שהמוצר לא עומד בציפיותיו. בסופו של דבר, גם אם ישראל תזרים עוד מאות מיליוני שקלים למערך ההסברה, היא לא תצליח לגשר על הפער ההולך וגדל בינה לבין הקונצנזוס הבינלאומי. פער זה נובע ממחלוקת בנושאי מדיניות ולא מחוסר הבנה של מה שקורה בארץ. הנהגת מדינות המערב יודעת היטב מה קורה בארץ - היא פשוט מסרבת לקבל כבר כמעט 50 שנה את המדיניות הישראלית ביחס לשטחים. זה לא חוסר הבנה כי אם חוסר הסכמה. ההשקעה בהסברה אינה רק בזבוז זמן יקר אלא גם בזבוז משאבים כספיים. מכיוון שהתקציב של ישראל מוגבל, מוטב לממשלה לשקול אם כסף הוא מה שחסר למשרד החוץ. אלה שמכירים מקרוב את האתגרים שעומדים בפנינו בזירה הבינלאומית - ובראשם הדרג המקצועי של משרד החוץ - הבינו כבר מזמן כי ממשלת ישראל צריכה להשקיע את מרצה בשינוי מדיניות, לא בשיפור העטיפה שלה.
|
|
[צילום: מארק ישראל סלם/פלאש 90]
|
|
|
|
מה התוכנית של ראש הממשלה? איך הוא מתכנן לקדם את שדרוג מעמדה של ישראל באיחוד האירופי? איך הוא מתכנן להבריא את מערכת היחסים עם ארצות הברית? איך ישפר את דירוג האשראי של ישראל? | |
|
|
|
קברניטי המדינה לא מעוניינים לתת לציבור דין וחשבון על כישלונם הדיפלומטי. הם מעדיפים למלא את העיתונים, גלי הרדיו והרשתות החברתיות בזעקות היסטריות על אנטישמיות. מדיניות? מסקנות? צעדים אופרטיביים? את זה לא תמצאו אצל בכירי ה ממשלה בין הצהרה לוחמנית אחת לשנייה. נכון, נאומים מסוג זה יכולים לרגש ולאחד את השורות, אבל בפועל, הם אינם תורמים דבר לשגשוג של מדינת ישראל ולעצירת הידרדרות מעמדה הבינלאומי. כבר היום ניתן להצביע על תחומים רבים, קונקרטיים, שבהם אזרחי ישראל נפגעים ממדיניות הממשלה בשטחים. כמעט כל בעל עסק העוסק בייצוא יכול לספר על אי-נעימויות שצצות פעם אחר פעם כשהוא מנסה לשווק את סחורתו בחו"ל; שדרוג המעמד של ישראל באיחוד האירופי תקוע כבר חמש שנים; רבים משרי הממשלה אינם דמויות רצויות בבירות המערב; דירוג האשראי של ישראל נמוך מכפי שהיה יכול להיות ועוד. בעבר טען השר נפתלי בנט כי אפשר פשוט להחליף את הברית האסטרטגית שלנו עם המערב בברית חדשה עם מדינות המזרח וסין בראשן. בשנה שעברה אף הגדיל בנט לעשות כשקבע בראיון כי "הסכסוך הישראלי-פלשתיני לא מעניין את הסבתא של אף אחד בעולם". הצהרותיו הגאוותניות וחסרות הביסוס נחשפות היום במלוא מופרכותן: ידידותינו הקרובות ביותר ממשיכות להתרחק מאיתנו בקצב מדאיג וסין מסרבת לשלוח פועלים לבנייה מעבר לקו הירוק. כתמיד בסוגיות החשובות באמת, קולו של ראש הממשלה נתניהו דמם ונעלם. חוץ מהצהרות ריקות מתוכן, נתניהו לא חולק דבר עם האזרחים המושפעים באופן ישיר ממדיניותו. מה התוכנית שלו? איך הוא מתכנן לקדם את שדרוג מעמדה של ישראל באיחוד האירופי? איך הוא מתכנן להבריא את מערכת היחסים עם ארצות הברית? איך ישפר את דירוג האשראי של ישראל? מן הסתם, לנתניהו קשה מאוד להשיב על השאלות האלה, מאחר שגם הוא יודע כי בינינו לבין העולם המערבי לא עומדת תנועת ה-BDS השולית יחסית, אלא קונפליקט אמיתי על רצונה של ממשלת הימין להמשיך לשלוט בשטחים ללא הגבלת זמן.
|
בזמן שמדיניות החוץ של ישראל עולה על שרטון ומדיניות הדיור של ישראל לא מצליחה כבר שנים להוציא את הציבור מהבוץ הנדל"ני, יש מי שדווקא זוכים לטיפול צמוד ומסור מהמדינה. לא רבים יודעים זאת, אבל בשטחים קיימים כמאה מאחזים בלתי-חוקיים שזוכים למימון מהקופה הציבורית ולתמיכה תשתיתית הממומנת מכספי ציבור. מדובר בהתנחלויות שעל-פי הגדרתה של ה ממשלה-עצמה אינן חוקיות. וכך, בזמן שמספרים לנו שאין כסף למחלקות האשפוז הקורסות או לכיתות הילדים הצפופות, הממשלה דווקא מצליחה למצוא כסף עבור אזרחים שעוברים באופן שיטתי על החוק. המדינה מסדרת לאותם עבריינים כבישים, תשתיות חשמל ומים, מוסדות חינוך, קרקעות בחינם ודיור במחיר מוזל. למרות שבקרב תושבי המאחזים נפוצה הפעלת אלימות כלפי חיילי צה"ל, המדינה אף מספקת ליישובים בלתי-חוקיים אלה שמירה צמודה. ברבות השנים התפתחו מסלולים עוקפים ומהירים לקבלת תקציבים אלה מהמדינה, תוך שימוש ברישום ובמיני קומבינות ביורוקרטיות עקומות. ח"כ איתן כבל ( המחנה הציוני) החליט לעשות סדר בנושא. "החוק להגנה על כספי ציבור" שכבל יניח בקרוב על שולחן הכנסת הוא חוק שקובע דבר פשוט: המדינה לא תשקיע שקל מכספי הציבור בפעילויות בלתי-חוקיות; מאחזים בלתי-חוקיים יפסיקו לקבל מימון מהמדינה, אם באופן ישיר ואם באופן עקיף. בימים אלו פרסם נחום ברנע טור על החוק החדש ב ידיעות אחרונות. ברנע מביע תמיכה בהיגיון העומד בבסיס החוק ומצר על כך שכנראה לא יעבור. אלא שהחוק הזה יכול לעבור. כל זה תלוי רק באיש אחד: האיש שאחראי לכספו של הציבור הישראלי, השר משה כחלון. שר האוצר דיבר רבות על הצורך בשקיפות, על מיגור השחיתות, על קביעת סדר עדיפויות לאומי חדש שמיטיב עם הציבור. כעת מונח האתגר לפתחו: האם אנשיו יתחמו על החוק? וכיצד יצביעו?
|
|
|
הכותב הוא מנכ"ל מולד - המרכז להתחדשות הדמוקרטיה.
|
|
תאריך:
|
09/06/2015
|
|
|
עודכן:
|
09/06/2015
|
|
מיכאל מנקין
|
3 נקודות מדיניות-ביטחוניות
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
CidTheOne
|
9/06/15 21:31
|
|
|
|
שמ
|
9/06/15 22:54
|
|
|
|
שמ
|
9/06/15 23:49
|
|
2
|
|
אהרון שחר
|
10/06/15 08:11
|
|
3
|
|
דניאל143
|
10/06/15 10:13
|
|
4
|
|
רפי לאופרט
|
10/06/15 10:23
|
|
5
|
|
סיירוס
|
10/06/15 12:47
|
|
6
|
|
גם מזג האוויר
|
10/06/15 18:41
|
|
7
|
|
באום
|
12/06/15 17:17
|
|
הימשכותה של המצוקה ההומניטרית ברצועת עזה עלולה להאיץ תהליכי הסלמה והתדרדרות לסבב עימות נוסף בין חמאס לישראל. יתר על כן, שלטון החמאס נתון ללחצים ולביקורת מצד האוכלוסייה האזרחית ברצועה ומאותגר, דרך קבע, על-ידי ארגוני ג'יהאד קיצוניים, המדגישים את חוסר התוחלת שברגיעה, שבה דוגל חמאס בעת הזו, ופועלים להגביר את מאמצי ההתנגדות האלימה נגד ישראל.
|
|
|
רקע: נובמבר 1994. ימי אוסלו העליזים. כל קריאות האזהרה מהתרמית הערבית נדחות בבוז. השמאל חוגג את השלום הקרב וסיסמאות נבובות מושלכות לחלל האוויר לספק את הביקוש הרב. אחת מהן מפורסמת למדי, נהגתה על-ידי יצחק רבין ומיד אומצה על-ידי מחנה החלום: "שלום עושים עם אויבים". צונאמי תרמית השלום באותם ימים היה סוחף ובלתי ניתן לעצירה. אנו ניצחנו את הערבים במלחמות והם בשינוי אסטרטגיה ניצחו אותנו בתרמית של שלום.
|
|
|
כבר הוזכר כאן הראיון של אובמה ל-"אל ערבייה", בו הודה לראשונה שאין סיכוי להגיע בקדנציה שלו להסכם על 'שתי מדינות', והכל שאלו: לאן הוא חותר?, בראיון עם אילנה דיין יצא המרצע מן השק. מתוך עטיפה של מלל צבוע, מתקתק ומתחסד הוא שלף את הפגיון החד: להשליך אותנו - כפי שמתבטאים האמריקנים - 'אל מתחת לאוטובוס', והאוטובוס הזה הוא מועצת הביטחון של האו"ם. כלפי חוץ היוזמה תהיה אירופית, ואובמה 'ינהיג מאחור', כפי שהתבטא כאשר ביחד עם צרפת ובריטניה הפיל את שלטון קדאפי וגרם לרציחתו, מעשה איוולת שהמיט אסון, על אירופה במיוחד.
|
|
|
לו הגנרל הנאצי רומל היה מנצח את הגנרל הבריטי מונטגומרי בקרב אל-עלאמיין בקיץ 1942 היו הנאצים בשיתוף פעולה הדוק עם המופתי מנהיגם של הפלשתינים והפלשתינים עצמם מרכזים את היהודים במחנה ריכוז ומחסלים אותם בגאז כפי שנעשה לאחיהם באירופה. לו הערבים היו מנצחים את מדינת ישראל הקטנה ב-1948 הייתה מתרחשת שואה נוספת ו-600,000 יהודים או ליתר דיוק, גופותיהם, היו "נזרקים לים". הפלשתינים אימצו לאחר כישלונם לחסל את מדינת היהודים בעזרת צבאות ערב ב-1948, ב-1967 וב-1973 את דמות הקורבן הנרדף ומגורש ממולדתו ע"י הכובש הקולוניאליסטי האכזר הישראלי. אבל, למעשה, מדובר ב"זעקת הקוזק הנגזל(כביכול)."
|
|
|
השבריריות של הפסקת האש בין ישראל לתנועת חמאס מתגלה כל פעם מחדש.מאז שהוכרזה הפסקת האש בין ישראל לחמאס בתום מבצע צוק איתן היו שמונה הפרות מצדם של הפלשתינים שהתבטאו בירי רקטות לעבר ישראל. חידוש הירי לעבר ישראל נעשה בעת האחרונה על-ידי שני ארגונים הקוראים תיגר על שלטון חמאס ברצועה. מדובר בארגון "הג'יהאד האיסלאמי" ובארגון "אלסלפיה אלג'יהאדיה" המזוהה עם דאעש.
|
|
|
|
|
|
דן מרגלית
יתכן כי בימים אלה אתם נושכים את השפתיים ומשלימים עם החלטות הנראות לכם בלתי נכונות לא, זה כבר לא זה, הממשלה בדרך להחלטות פליליות
|
|
|
אורי מילשטיין
גודריאן מלמד את היטלר ורומל את תורת לוחמת השריון בחזית; גודריאן מפר פקודה אסטרטגית; הפולנים לא ניצלו הזדמנות אסטרטגית; "התגברות על מכשול מים בלתי עביר"; חידוש הלחימה הגרמנית; שיתוף...
|
|
|
יורם אטינגר
מפער של 6 לידות לטובת הפריון הערבי בשנות ה-60' לשוויון של 3.11 לידות לאישה ב-2015, ומאז שיעור הפריון היהודי גבוה מהערבי
|
|
|
איל השקס
מיסוד הציר הכלכלי בין ישראל להודו, שהפכה לכלכלה עם התמ"ג החמישי בגודלו בעולם, יהיה ניצחון גיאופוליטי חשוב ביותר ויאפשר שיתוף פעולה כלכלי, מדיני וביטחוני גם מול אירן
|
|
|
איתן לסרי
יש לשמור על עקרון ההדדיות בתגובות כדי שהצד השני המבין היטב את כללי המזרח התיכון ויבין גם שיש כאן מדינה ריבונית מפותחת וחזקה בכל ההיבטים היכולה להגיב בהתאם ולהשיב לו כגמולו
|
|
הבלוגרים הנקראים ביותר ב- News1
|
|