בנק ישראל יבדוק את הצורך והאפשרות להנהיג ביטוח לפיקדונות הציבור בבנקים, הנהוג כיום ב-112 מדינות בעולם, כולל ארה"ב וכמעט כל מדינות אירופה - אומר הבנק, בסקירה שפרסם אתמול (15 ביוני). ביטוח זה מופעל כאשר בנק נקלע לחדלות פירעון, ואינו יכול לשלם למפקידים את כל כספם.
בנק ישראל לא ציין מי ינפיק בישראל את הפוליסה, אם וכאשר יוחלט על כך. הבנק מציין בסקירה, שבשני-שליש מהמדינות אחראית הממשלה על ניהול הביטוח. מכאן עולה, לכאורה, שאם יוחלט על שיווק פוליסות ביטוח פיקדונות, ייתכן מאוד שהדבר יעשה על-ידי חברת הביטוח הממשלתית ענבל.
הבנק המרכזי מציין, שביטוח פיקדונות מגביר את הודאות בכלכלה, ומונע "ריצה אל הבנק", במקרה שהבנק נקלע לקשיים. מצד שני, הנהגת פיקוח כזה עלולה לעודד את מנהלי הבנק ובעליו לקחת סיכונים, שהרי תמיד יש מי שיגן על כספי המפקידים.
לדברי בנק ישראל, המודעות לביטוח פיקדונות גברה מאוד, מאז המשבר הכלכלי העולמי ב-2008, שהביא לקריסת בנקים רבים, אם כי לא בישראל. ב-10 השנים שבין 2003 ל-2013 הונהג ביטוח כזה ב-28 מדינות, שלא היה בהן קודם לכן ביטוח כזה. כיום, הבעיה העיקרית היא ביוון, שהבנקים שלה סובלים מגל של משיכת פיקדונות, מחשש שהמדינה תגיע לחדלות פירעון.
הביטוח הוא בדרך כלל עד לתקרה מסוימת: 250,000 דולר בארה"ב, 100,000 אירו באירופה, 85,000 לי"ש בבריטניה. הביטוח נעשה על-ידי גוף משפטי עצמאי, כגון קרן ביטוח ציבורית, שאינו כפוף לממשלה או לבנקים. אם בנק נקלע לקשיים, מזרימה הקרן או חברת הביטוח לבנק את הסכומים הדרושים. המקורות הכספיים של הקרן או חברת הביטוח הם פרמיה שהבנקים משלמים, ועוד הזרמה ממשלתית ישירה במקרה הצורך.
בישראל אין ולא היה מעולם ביטוח לפיקדונות הציבור בבנקים. בשנות הששים והשבעים נקלעו מספר בנקים לקשיים, ובהם פויכטונגר (שהיה בשנות הששים הבנק הרביעי בגודלו!), אלרן, קרדיט, פועלי אגודת ישראל, א"י-בריטניה. אז כיסה בנק
ישראל לכל מפקיד כ-85% מהפיקדון, וגם זאת עד תקרה שנקבעה בכל מקרה. בנק ישראל עשה בזאת מכוח מה שהוא מכנה היום "ערבות משתמעת", ללא חיוב חוקי, וכדי למנוע פאניקה בציבור ולהבטיח צדק למפקידים, שלא היו אשמים בקריסת הבנק. כבר אז דובר על הנהגת ביטוח פקדונות, אך הדבר לא נעשה עד היום.
