נדחה ערעור על סחר רחב במידע פנים

בית המשפט העליון דחה (יום ב', 29.6.15) את ערעוריהם של עו"ד גיא פן והיחצ"ן צבי רבין על הרשעתם בעשרות עבירות של שימוש במידע פנים. ביהמ"ש הקל בעונשיהם של השניים, כאשר רבין ירצה 22 חודשי מאסר (במקום 30), ופן - שנת מאסר (במקום 15 חודשים). נותרו בעינם הקנסות שהוטלו על השניים: רבין ישלם 600,000 שקל, ופן - 1.5 מיליון שקל.

רבין, לשעבר עיתונאי בהארץ, היה המייסד והבעלים של חברת יחסי הציבור וקשרי המשקיעים "קוואן תקשורת", שבין לקוחותיה בשנים 2009-2008 היו חברות הביוטק וההיי-טק אבוג'ן, אלווריון ואלדין. הוא ידע על התפתחויות משמעותיות בחברות אלו, שכן היה עליו להכין את הטיפול התקשורתי בהן. פן הוא בעלי משרד פן-אלמוג וידיד ותיק של רבין. תוך שימוש במידע פנים על התפתחויות אלו, רכש רבין מניות של החברות ביותר מ-800,000 שקל, ואילו פן רכש מניות שלהן ב-3.5 מיליון שקל.

השופט חנן מלצר דן בין היתר בשאלה כיצד יש לקבוע שמידע מסוים הוא מידע פנים במובנו הפלילי, וקובע: "בבואנו לבחון אם מידע בדבר אירוע עתידי פוטנציאלי, לרבות מו"מ שמנהלת החברה, ייתפס כ'מידע פנים' - עלינו לבחון את הסבירות להתממשותו של האירוע וכן את מידת ההשפעה שעשויה להיות לאירוע זה על החברה.

"בין שני השיקולים הנ"ל מתקיימת מערכת יחסים הדומה למקבילית כוחות, במובן זה שככל שהאירוע הפוטנציאלי משמעותי יותר מבחינת החברה, כך נוכל להסתפק בהסתברות נמוכה יותר להתממשותו, ולהפך. עם זאת, יש להדגיש כי המבחן האמור איננו חזות הכל, ויש לבחון כל מקרה בהתאם לנסיבותיו הפרטניות והייחודיות".

בעניין העונש אומר מלצר, כי אכן יש מקום להחמיר עם רבין יותר מאשר בפרשות קודמות, אך ההחמרה בענישה על עבירות מידע פנים צריכה להיעשות בהדרגה. לגבי אופן חישוב הקנס, הנגזר מן התועלת שצמחה לעבריין, אומר מלצר:

"יש לחשב את השפעתו של מידע הפנים בהתבסס על ההפרש בין שער הסגירה של ניירות הערך של החברה ביום שבו פורסם מידע הפנים (או יום המסחר הראשון לאחר הפרסום ככל שהמידע פורסם ביום שבו לא התנהל מסחר) לבין שער ניירות הערך לפני פרסומו של מידע הפנים (משיקולי נוחות ניתן לטעמי לעשות לעיתים גם שימוש בשער הפתיחה של ניירות הערך ביום הפרסום). עם זאת, במידה שאחד הצדדים יציג נתונים שעלולים להצביע על בעיות בהנחות המוצא הנ"ל באותן נסיבות - בית המשפט רשאי לשנות את אופן החישוב בהתאמה".

בעניינו של פן קובע מלצר, כי ניתן להרשיע בשימוש במידע פנים גם על סמך ראיות נסיבתיות, שכן אין מקום לבדל עבירה זו מעבירות אחרות. מניעת השימוש בראיות נסיבתיות, מוסיף מלצר, גם תקשה מאוד להרשיע מי שמשתמשים במידע פנים ואין הודאה שלהם או תיעוד של מעשיהם. לאור זאת, דחה מלצר את ערעורו של פן על הרשעתו, שהתבססה על ראיות נסיבתיות. בנוגע לעונשו של פן אומר מלצר, כי גם כאן ההחמרה צריכה להיות הדרגתית. בשולי פסק הדין קורא מלצר למחוקק להטיל הגבלות מסחר על אנשי יחסי ציבור וקשרי משקיעים.

השופט יצחק עמית סבור, כי מלצר הציב רף גבוה מדי לצורך הגדרת "מידע פנים". לדעתו, ההגדרה צריכה להיות "מידע מהותי עודף על הציבור, החורג מדרך העסקים הרגילה ומהמידע השגרתי-שוטף אליו נחשף איש הפנים במהלך עבודתו בחברה או עם החברה. מידע עודף מעין זה, הוא מידע שהנגישות אליו מביאה ליתרון למחזיק במידע, שבתורו מביא לחוסר שוויון בין השחקנים בשוק ניירות הערך". עמית מסביר, כי "הקושי המעשי לחשוף עבירות של שימוש במידע פנים, מטה את הכף לפרשנות מרחיבה".

מלצר הציע לזכות את רבין משלושה אישומים, אך ברוב דעותיהם של עמית והשופט נעם סולברג נותרה הרשעתו במלואה. עמית הסכים עם מלצר בנוגע להקלה בעונשים, בעוד סולברג סבר שאין לכך מקום. את פן ייצגו עוה"ד גיורא אדרת ואורן אדרת; את רבין ייצגו עוה"ד בועז בן-צור, עודד גזית ואלירם בקל; ואת המדינה - עו"ד עופרה רובינפלד-הוך.