רופאו של פינטו: סכנת מוות אם לא ינותח

עיתונאים אחדים טוענים, כי ידיו של יואב יצחק סייעו לשפוך את דמו של תנ"צ אפרים ברכה. הואיל וברכה שם קץ לחייו, אי-אפשר לשאול אותו האם יש אמת כלשהי בדבר או שהמדובר בסתם טיעון "ידידותי" מצד חברים למקצוע ששכחו מה פירוש המילים "עיתונאות חוקרת". אך נוכח החומרים העובדתיים שמתפרסמים באתר News1, כולל הידיעה (13.7.15) המספרת, כי ברכה גילה לחשוד מעיריית אשדוד בעת ביקור חברתי בביתו של ברכה במודיעין, על חקירה סמויה המתנהלת נגדו, יש בהחלט מקום לתבוע מן היועץ המשפטי לממשלה לחשוף בפני הציבור את האמת בפרשה באופן המדויק ביותר, ולדווח מתי הייתה חקירה סמויה נגד ברכה, מדוע נפתחה ומה היו תוצאותיה.

מפקדו של אפרים ברכה, ניצב יואב סגלוביץ', לא הבחין במדרון החלקלק שאליו הוא דירדר את ברכה, ובכך הוא כשל קשות בתפקידו - הן כחבר והן כמפקד.

ההתאבדות של תנ"צ אפרים ברכה, הייתה מעשה אישי-פרטי ולא לנו, החיים, לשפוט מי אשם במוות הזה. אבל דבר אחד צריך להיות ברור: מותו הטראגי של ברכה הוא כישלון של צמרת המשטרה והמפכ"ל בטיפול בבעיות הקיומיות החמורות שנוצרו בעולמו האישי של החוקר הבכיר. שהרי אחת משתיים: אם היה יסוד כלשהו להאשמות שנתלו בברכה, הייתה צמרת המשטרה חייבת להשעות אותו עד שתצא האמת לאור ולתבוע מפרקליטות המדינה לרדת לשורש הסיפור, כדי למנוע מברכה עינוי מיותר. ואילו אם הייתה המשטרה משוכנעת שאין יסוד לפרסומים השליליים, היא הייתה חייבת לספק לברכה הגנה בשני תחומים: פסיכולוגי ותקשורתי.

שופט בית המשפט העליון, סלים ג'ובראן, עיכב (22.6.15) את ריצוי עונשו של הרב יאשיהו פינטו עד להכרעה בערעורו על חומרת עונשו - שנת מאסר בפועל. ההחלטה ניתנה בהסכמת המדינה. על הערעור הוטל איסור פרסום בשל צנעת הפרט.