לקיים חקירה מקיפה

עיתונאים אחדים טוענים, כי ידיו של יואב יצחק סייעו לשפוך את דמו של תנ"צ אפרים ברכה. הואיל וברכה שם קץ לחייו, אי-אפשר לשאול אותו האם יש אמת כלשהי בדבר או שהמדובר בסתם טיעון "ידידותי" מצד חברים למקצוע ששכחו מה פירוש המילים "עיתונאות חוקרת". אך נוכח החומרים העובדתיים שמתפרסמים באתר News1, כולל הידיעה (13.7.15) המספרת, כי ברכה גילה לחשוד מעיריית אשדוד בעת ביקור חברתי בביתו של ברכה במודיעין, על חקירה סמויה המתנהלת נגדו, יש בהחלט מקום לתבוע מן היועץ המשפטי לממשלה לחשוף בפני הציבור את האמת בפרשה באופן המדויק ביותר, ולדווח מתי הייתה חקירה סמויה נגד ברכה, מדוע נפתחה ומה היו תוצאותיה.

אם אומנם העובדות המפורטות בידיעות השונות שמפרסם יצחק, שהינו עיתונאי מנוסה ומהימן, מצביעות על נתיב האמת, הרי בהחלט יהיה זה הגיוני להניח שחקירה פלילית שעמדה ככל הנראה להיחשף בחשדות נגד ברכה, הייתה הסיבה להתאבדות הטרגית. אסמכתה מסוימת להערכה זו נמצאת בדבריה של הרבנית דבורה עשור, מקורבת למשפחת ברכה, שאמרה בראיון לידיעות אחרונות (6.7.15): "ברכה תמיד אמר לבני משפחתו שהפחד הכי גדול שלו זה להיות חלילה יום אחד באזיקים במח"ש".

בשום מקרה אסור לבלום את חשיפת האמת, מרה וכואבת ככל שתהיה, בגלל ההתאבדות.

כל המעורבים בחקירה

את מידת החומרה שמייחסת הפרקליטות לפרשת החקירה נגד ברכה ניתן להבין מהיקף האישים שהיו מעורבים בחקירה שטופלה אישית על-ידי בכירי התביעה בישראל, ובראשם: היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, המשנה ליועמ"ש רז נזרי, ופרקליט המדינה שי ניצן. וינשטיין ונזרי הם שהובילו את הבדיקה הסמויה במח"ש - יחד עם ראשי מח"ש עו"ד אורי כרמל וסגנו עו"ד משה סעדה - שגבו עדויות מטרידות שחייבו, לדעתם, חקירת ברכה באופן גלוי ובאזהרה.

החקירה במקרה המדובר נסבה על פרשייה חריגה משהו. על-פי חשדות שונים, הדליף ברכה מידע מוקדם לחשודים על הבדיקה הסמויה ואף נפגש אישית עם אחדים מהם כדי להזהירם; לפי החשדות השונים שפורסמו, ברכה היה חשוד גם בהדלפה נוספת שלפיה עומדים לעצור חשודים אחדים וכך איפשר להם להימלט לחו"ל.

עובדה נוספת שהתגלתה ממש בימים אלה והמטילה צל כבד של חשדות בפרשת ברכה, קשורה בהיעלמות המסתורית של הטלפון הנייד שלו שבאמצעותו - אם יימצא - ניתן אולי לחשוף הרבה פרטים עלומים שבינתיים רב בהם הנסתר על הגלוי.

להציל את המשטרה

מתוך כל הפרטים הללו ורבים אחרים המתפרסמים בתקשורת בעניין החשדות נגד ברכה - בנוסף לכל מכלול האירועים הפליליים בפרשת הנוכל רונאל פישר וחבר מרעיו מן המשטרה והפרקליטות - אין מנוס מן המסקנה שמשטרת ישראל היא ארגון חולה מאוד. עם זאת יש לקוות שלמרות הכל עדיין אפשר להצילו.

כדי להצליח במשימה חשובה מאוד זו חייב השר לביטחון פנים גלעד ארדן, להרחיק מיידית משורות המשטרה את המפכ"ל לשעבר יוחנן דנינו, למרות שהציבור כבר נפרד ממנו במסיבת פאר מגלומנית. בנוסף לכך חייב השר לכנס בדחיפות את כל הצמרת הפיקודית הבכירה של המשטרה ולהעביר את החברים בה תחקור ובדיקת פוליגרף, כולל חתימה אישית על תצהירים, כדי לוודא שמשטרת ישראל תפסיק להיות מסננת שדרכה דולפים בחופשיות לידיעת עולם הפשע הסודות המבצעיים הכמוסים ביותר.

על-פי המצב כיום, לגוף הממונה על אכיפת החוק בישראל, שאמור לשרת את כוחות האור במאבק האינסופי נגד כוחות החושך, אסור להתהדר בתואר משטרה. משטרע הינו שם מתאים יותר.

ומה עם הרב פינטו?

אבל את הסיפור התעלומתי של ברכה המנוח אי-אפשר להניח בלי לקיים דיון-חקירתי גם בענייניו הפליליים של הרב פינטו. על זה נאמר: פטור בלא כלום אי-אפשר. בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר עונש של שנת מאסר על פינטו, שהורשע בעבירות שוחד במסגרת עסקת טיעון שחתם עם הפרקליטות. בנוסף נגזרו עליו שנתיים מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקלים. בית המשפט נענה לבקשת סנגוריו לעיכוב בביצוע העונש, וקבע כי פינטו יתייצב במתחם הכליאה "ניצן" ב-28 ביוני. אם במקרה לא יצליח לברוח למדינות הים קודם למאסר.

עד למועד זה יש לרבנות הראשית די והותר זמן לשלול ממר פינטו את התואר המכובד "רב" ולמנוע ממנו כל קשר עתידי לעולם הרבנות אחרי שישתחרר מהכלא. אסור שבישראל יהיה רב מי שנושא על חטוטרתו את החותמת "עבריין פלילי". אולי אחרי המאסר והדרכים המתוחכמות שבהן סובב פינטו את המשטרה על אצבעו הקטנה ימצאו לו נסיכי עולם הפשע תפקיד ותואר חדשים ומכובדים: "דון פינטו".