שופטת בית המשפט המחוזי בחיפה,
יעל וילנר, דחתה (20.7.15) מאות תביעות לפיצוי בטענה לירידת ערך של קרקעות במתחם הר שוקף שבהרי הכרמל, בשל הפיכתן מייעוד חקלאי לגן לאומי ויער.
המתחם מצוי דרומית לבית אורן, ומתוחם בדליית אל-כרמל ועוספיא ממזרח ובפארק הכרמל מצפון וממערב. בשנת 1963 אושרה תוכנית מתאר לפיה ייעודו של השטח הוא לחקלאות, כולל הקמת מתקנים נלווים (כגון מים, חשמל וביוב). בשנת 2008 נקבע שהאזור - 3,200 דונם - יהפוך כאמור לגן לאומי ויער. התוכנית החדשה מאפשרת להמשיך להשתמש בשטח למטרות רעייה וחקלאות.
בעלי הקרקעות טענו, כי בייעוד הקודם יכלו למכור את קרקעותיהם ב-40,000 דולר לדונם, ואילו כיום שוויה צנח ל-5,000 דולר. הם הצביעו על מספר עסקות שנעשו באזור בשנים שלפני שינוי הייעוד, וטענו שבמקביל בוטלו עסקות אחרות בשל השינוי הצפוי.
וילנר מתבססת בפסק דינה על חוות דעתו של השמאי מטעם בית המשפט, אמנון נזרי, אשר קבע, כי שווי הקרקע כיום זהה לשוויה לפני שינוי הייעוד. נזרי הסביר, כי העסקות עליהם הצביעו התובעים היו חריגות - הן בוצעו בידי סוחר קרקעות שרכש אותן קודם לכן בשביעית עד שליש ממחיר המכירה - ואינן מלמדות על השווי הריאלי הקודם של הקרקע, וחוות דעתו התקבלה במלואה על-ידי וילנר.
וילנר גם אומרת, שהביטולים הנטענים של עסקות לא הוכחו או שהיו בודדים, ואין ללמוד מהם על מגמה כללית. לדברי וילנר, לא הוכח שהציבור הרחב ידע על התוכנית לפני הפקדתה בשנת 2002, וממילא העסקות לצורך השוואה צריכות להיות אלו שבוצעו לאחר מועד זה - והן אינן מצביעות על ירידת הערך הנטענת.
התובעים חויבו בתשלום הוצאות בסך 15,000 שקל. את בעלי הקרקעות ייצג עו"ד י' לגזיאל, ואת הוועדה המחוזית חיפה - עו"ד א' פיילס-שרון.
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
