משרד הביטחון פינה מקורות בגובה של 19.7 מיליארד דולר עד שנת 2014, מעבר לנקבע בוועדת ברודט. כך אמר (יום א', 16.8.15) מנכ"ל משרד הביטחון דן הראל, בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה. הוועדה דנה בדוח מבקר המדינה על אי-יישום המלצות ועדת ברודט בידי מערכת הביטחון.

לפי הראל, ועדת ברודט קבעה פינוי מקורות של 30 מיליארד שקלים עד שנת 2017, ללא ציון כיצד הדבר ייעשה. עד סוף שנת 2014 קבעה הוועדה שיש לבצע פינוי מקורות של 15 מיליארד שקל, כאשר משרד הביטחון טוען שנעשה פינוי של 19.7 מיליארד שקל.

בנושא ההתייעלות הכספית, אמר הראל שהוקמו 64 צוותי רכש מיוחדים בכל הצבא, היושבים וקובעים כיצד ייעשה הרכש. הראל ציין שהדבר נמצא כה יעיל, עד גורמי הצבא החלו לייצא שיטה זו למקומות אחרים.

בהתייחסו לכוח האדם בצה"ל, אמר הראל שישנה מגמה כפולה. לאחר מלחמת לבנון השנייה, צה"ל היה בשיא הירידה מבחינת כוח האדם, וקליטת מערכים חדשים הביאו לעלייה בכוח האדם. במקביל, בוצע קיצוץ במערך הקבע, כאשר כ-2,300 קציני קבע שוחררו.

נציגי משרד האוצר טענו בוועדה, שאין שקיפות מלאה של תקציב הביטחון מול המשרד. על טענה זו ענה הראל, שישנה שקיפות מלאה מול לשכת החשבת הכללית, כאשר חשב מערכת הביטחון הוא איש של משרד האוצר, המאשר וחשוף לכל נתון תקציבי.

בתשובה לטענות שונות על התנהלות תקציב משרד הביטחון, אמר הראל שתקציב משרד הביטחון מעוגן בחוק, כאשר התנהלות התקציב נמצאת בידי משרד הביטחון והשקיפות נעשית מול האוצר. הראל טען שבמאי 2013 ביטל שר האוצר דאז, יאיר לפיד, את מתווה ברודט, דבר שהשפיע על התייעלות משרד הביטחון. מבחינת הראל, הפתרון האופטימלי הוא מעבר למתאר של חמש שנים, שיאפשר למערכת הביטחון לכוון את עצמה לגבי העתיד.

במהלך הדיון טען ח"כ עפר שלח, שאי יישום מסקנות ועדת ברודט הוא שהביא להיערכות הלקויה של צה"ל במבצע צוק איתן. כמו-כן, אמר שלח שישנה תרבות של ישראבלוף בתקציב הביטחון, כאשר כל שנה התקציב נקבע ומשרד הביטחון ממשיך לבקש ולקבל כסף.

יו"ר הוועדה, ח"כ קארין אלהרר, טענה בדיון, שמשרד הביטחון לא יישם את מסקנות ועדת ברודט, ולא התקיימה ההתייעלות שיכלה להתקיים. לטענתה, פעילות זו של משרד הביטחון משמעותה זלזול במסקנות הוועדה ובכספי הציבור הישראלי וזלזול בממשלה. עוד אמרה אלהרר, שנדרשת התייעלות משמעותית, שתיעשה כאשר תקציב הביטחון ייקבע מראש.