הח"כ לשעבר סעיד נפאע מסיעת בל"ד ירצה שנת מאסר בפועל בשל מפגשיו בסוריה בספטמבר 2007 עם סגן מזכיר החזית העממית ועם חאלד משעל. בית המשפט העליון דחה (יום ב', 31.8.15) את ערעורו של נפאע על הרשעתו ועל חומרת עונשו.

נפאע הגיע לסוריה עם קבוצה של 300 איש דרך ירדן ובסיועו של הח"כ לשעבר עזמי בשארה, לאחר שמשרד הפנים דחה את בקשתו לצאת לסוריה. בשל כך הוא הורשע ביציאה שלא כדין למדינת אויב ובסיוע לביצוע אותה עבירה. בהיותו בסוריה נפגש נפאע עם סגן מזכיר החזית העממית לשחרור פלשתין, טלאל ג'אני, ועם ראש הלשכה המדינית של חמאס, חאלד משעל. בשל פגישות אלו הוא הורשע בשתי עבירות של מגע עם סוכן חוץ.

המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין, דחה את כל טיעוניו של נפאע נגד הרשעתו. במרכזם עמדה הטענה לפיה מעשיו נהנים מהחסינות המהותית המוקנית לחברי הכנסת. רובינשטיין קובע, כי חסינות זו מגנה על חבר הכנסת רק כאשר פעילותו החוקית גולשת בצורה מינורית לתחום הבלתי-חוקי, ולא כאשר הוא מתריס ביודעין ובצורה בוטה נגד החוק, כפי שעשה נפאע.


ח"כ אינו סוכן לתיירות עבריינית


"חבר כנסת אינו סוכן לנסיעות בלתי חוקיות ול'תיירות עבריינית' למדינות אויב, וגם אינו רשאי להפוך את כהונתו קרדום למפגשים מתוכננים עם ראשי ארגון טרור", קובע רובינשטיין. "נסיעה אסורה לארץ אויב וסיוע לה ומגעים עם סוכני חוץ נגועים באי חוקיות מיסודם, והם מעשים וולנטריים מתוכננים הרחוקים כרחוק מזרח ממערב מן 'הסיכון המקצועי'" של חבר כנסת.

נפאע טען שמעשיו נועדו לקדם את השקפת עולמו, בעטיה נבחר לכנסת. על כך משיב רובינשטיין: "חבר-הכנסת אומנם נבחר על בסיס תפיסת עולמו, אותה הוא מתחייב לקדם בפני בוחריו. אולם על האמצעים לקידום אותה תפיסת עולם. להיות תמיד אמצעיים חוקיים. חבר הכנסת לא נבחר כדי לעבור על החוק בשם תפיסת עולמו, אלא כדי לפעול בחקיקה ובשאר התחומים בהתאם לתפיסת עולמו... בשום פנים אין התפקיד הפרלמנטרי נועד להכשיר את אי-כיבוד החוק ואת הפרתו בשם המצע הפוליטי, ולכן אין בעצם העובדה שהמניע שמאחורי המעשים הפליליים הוא זה העומד בבסיס פעילותו הפרלמנטרית של חבר-הכנסת, כדי להעלות או להוריד לעניין זה".

עוד נקבע, כי האיסור לצאת למדינת אויב גובר על חופש התנועה המוענק לחברי הכנסת, וכי לא ייתכן שנאפע עצמו מאמין לפרשנותו-שלו ולפיה החסינות היא הגוברת: "צריך בית המשפט להיות שוטה שבעולם או נאיבי במיוחד כדי לקבל כי המערער עצמו האמין לפירוש שנתן". רובינשטיין גם דחה את טענתו של נפאע לפגמים בהליך הסרת חסינותו, ואת טענתו לאכיפה בררנית לאחר שמי שהיו שותפו לארגון הנסיעה לא הועמד לדין. בנושא אחרון זה אומר רובינשטיין, כי חלקו של נפאע בעבירות היה גדול בהרבה ויש להחמיר איתו משום שמדובר באיש ציבור.


האם בידיו "מפתחות הביטחון"?


לדברי רובינשטיין, העבירות שביצע נפאע אינן תוצאתיות ואין צורך להוכיח שמעשיו פגעו בביטחון המדינה, אלא עצם המפגשים עם נאג'י ומשעל היו עבירה. נפאע טען שתוכן פגישתו עם נאג'י היה פוליטי ולא ביטחוני, אך רובינשטיין קובע שאפילו אם זו האמת - אין בכל כדי לסייע לו:

"מנין נטל המערער, חבר כנסת ישראלי החייב אמונים למדינה, את החרות להיפגש עם סגן מזכ"ל החזית העממית, ארגון טרור רצחני ונבזי, ולנהל שיחות 'פוליטיות' ובכך ייפטר? מי שמו לקבוע בכגון דא ובנידון דידן? האם בידו של המערער נתונים 'מפתחות הביטחון', כך שכשירצה ישוחח עם טרוריסטים והוא שיתן לשיחה את הכותרת ה'פוליטית'? הפגיעה בביטחון אינה נובעת בהכרח רק מתוכן השיחה אלא מעצם קיומה, וגם לתוכן ה'פוליטי' יש משמעות במובן הרחב של ביטחון המדינה".

גם העובדה שהמפגש נערך בחשאי וקיומו הוכחש עד למשפטו של נפאע, מלמדת על הפוטנציאל שהיה בו לפגיעה בביטחון המדינה, מוסיף רובינשטיין. "על-פי התנהגותו בתיק זה אין המערער מתגלה כאיש אמת כל עיקר, נוכח השקר הבולט והזועק, וכנבחר ציבור ניתן אך לראותו בחומרה יתרה, והכחשת המפגש מלמדת כי המערער בעצמו סבר שחצה את גבול הלגיטימי במפגש זה, ומכאן אף ניתן ללמוד על כוונותיו. אל יהא בית המשפט כשוטה שבעולם".

בנוגע לחומרת העונש אומר רובינשטיין: "בביצוע העבירות מושא האישומים פגע המערער פגיעה קשה בערך המוגן של ביטחון המדינה, כזו המצדיקה לנהוג בו בחומרה. היציאה למדינת אויב, תוך סיוע לאחרים לצאת אליה, פוגעת פגיעה קשה בערך המוגן של ביטחון המדינה... עצם נכונות המערער לבצע את המעשים וליצור את הסיכון, יש בה כדי להוות זלזול מופגן, בכוונה לא טובה, בכל הנוגע לשמירה על הערך החשוב של ביטחון מדינת ישראל שאמונים לה הוא חב כאזרח ובאופן מיוחד כחבר כנסת".

השופטים ניל הנדל וצבי זילברטל הסכימו עם רובינשטיין. את נפאע ייצגו עוה"ד חסן ג'בארין, סלים ואקים וערם מחאמיד, ואת המדינה - עו"ד אריה פטר.