נהלים קשיחים כפצצה מתקתקת במצבי חירום

כללי

מערכות היררכיות מאופיינות בקיומם של נהלים קשיחים המסדירים כללי משחק פורמליסטיים בתוככי הארגונים למיניהם. ככל שהדברים אמורים במסגרות אזרחיות הדבר מהווה יסוד מוסד בהתנהלות המערכתית הסדורה; אך האם מה שטוב למגזר העסקי והציבורי כוחו יפה גם לארגוני קהילת המודיעין? בעבודת המודיעין בכלל ובמחקר המודיעין בפרט, הופנם זה מכבר הצורך בגמישות מחשבתית באופן המאפשר מרחב מחיה גם לאינטואיציה ולרחשי בטן, באופן שלא יעלה בקנה אחד עם הערכת המיינסטרים.

אחד מלקחי הכשל המודיעיני במלחמת יום הכיפורים אשר יושם באגף המודיעין היה כינונו של גוף בקרה ("איפכא מסתברא"), שתכליתו איתגור הערכות חטיבת המחקר, גם על-ידי הצגת דעה אחרת מנומקת על בסיס המידע המודיעיני הנגיש. לא פחות מכך, ראש אמ"ן שלמה גזית, אשר החליף את אלי זעירא באמצע שנת 1974, פרסם הנחיה חסרת תקדים לפיה כל קצין או חייל באגף המודיעין רשאי לפנות אליו ישירות, אם הם חשים שדעתם המקצועית, הערכתם המודיעינית או "הדעה האחרת" שלהם נבלמת, מוסתרת או נדחית על-ידי מפקדיהם הישירים.

סוגיית "קיצור הדרך" תוך עקיפת הנתיב ההיררכי/פיקודי הסדור במסגרת אמ"ן, הובלטה אפוא כהמחשה אולטימטיבית של חופש הבעת דעה ללא מורא, כמו גם ככזו המשרתת את החתירה לפלורליזם מחקרי. לאחרונה, סביב העיסוק בסוגיית אי-עידכון הדרג המדיני בצבר הסימנים המעידים בליל ה-6-7 באוקטובר 2023, עלתה באופן ממוקד סוגיית נהלי העבודה מול ראש הממשלה. המזכיר הצבאי לשעבר של ראש הממשלה, האלוף אבי גיל, קבע קטגורית כי לא יעלה על הדעת לעדכן את הדרג המדיני שלא באמצעות המזכיר הצבאי. במילים אחרות, לא ייתכן מצב שבו מי מראשי קהילת המודיעין או הצבא יעקוף את המזכ"צ.

אין מנוס מהתובנה לפיה אכיפה דרקונית של נוהל זה, שהתקבעה למעין "ציווי אלוהי", הייתה בסופו של עניין בבחינת יצא שכרו בהפסדו, בדגש על אירועי ליל 6-7 באוקטובר 2023. לא זו בלבד שראש השב"כ נמנע מפנייה ישירה לראש הממשלה, אלא אף לא ראה לנכון לפנות למזכיר הצבאי והסתפק בהנחיית אנשיו לעדכן. ואילו המזכ"צ מצידו נצר בליבו מידע התרעתי שהובא לידיעתו והקנה עדיפות להערכה המחקרית המרגיעה, מבלי לעדכן את ראש הממשלה. המחקר ההיסטורי מעלה תקדימים להיצמדות לנהלים קשיחים בהתייחס לעידכון של הדרג המדיני. המיקוד בהקשר זה מתייחס לכשל המודיעיני ערב מלחמת יום הכיפורים, ומזמן מספר אילוסטרציות למלכוד הטמון בנהלים קשיחים והחלתם באופן גורף גם בעיתות חירום.

אי-עידכון ראשת הממשלה גולדה מאיר בעובדת נסיעתו הבהולה של ראש המוסד
פרשת נסיעתו הדחופה ללונדון של ראש המוסד, צבי זמיר, לפגישה עם הסוכן הבכיר אשרף מרואן ב-5 באוקטובר 1973, מבלי לעדכן בזמן אמת את ראשת הממשלה גולדה מאיר, מהווה דוגמה מוחשית לחשיבה דוגמטית, גם בהינתן נסיבות של צבר סימנים מעידים למלחמה. העידכון לדרג המדיני היה מאוחר ויבשושי, תוך התעלמות מהמסר ההתרעתי שנכלל בהודעה הטלפונית של מרואן ("התרעת הכימיקלים") שבעטייה נסע צבי זמיר לפגוש את המקור בבהילות ובתזמון שאין חריג ממנו (ערב צום יום הכיפורים).

מעשית, סוגיית נסיעתו הבהולה של זמיר בהקשר התרעתי - ללא ספק נדבך קריטי - על-רקע מכלול של סימנים מעידים למלחמה, מוסמסה לחלוטין ולא הובאה בחשבון במהלך ההתייעצויות האינטנסיביות בדרג המדיני-ביטחוני פחות מ-24 שעות מפתיחת המלחמה.

גולדה מאיר, הגם שרחשה כבוד לראש המוסד, גילתה את ליבה ולא הסתירה את כעסה. בעדותה בפני "ועדת אגרנט", הביעה את מורת רוחה מהעובדה שזמיר לא עדכן אותה מבעוד יום. היא העירה אם ל תמיהה: "...אני לא אדע להסביר מדוע הוא לא התקשר, מפני שגם תא"ל ישראל ליאור (המזכיר הצבאי) וגם ר' המוסד, כל אנשי הביטחון, יודעים שאין שעה במשך 24 השעות שהטלפון שלי מנותק, לא הנל"ן ולא הטלפון הרגיל. ותא"ל ליאור, בזמן של אי-שקט, כל שעות הלילה יכול לפנות. אין כל בעיות, אין כל טלפון מנותק אצלי, לא ביום ולא בלילה, לא בשבת ולא בחג; ולא רק מותר להם, אלא הדרישה שלי שאם יש איזה דבר, שיטלפנו!".

ראשת הממשלה מאיר סיכמה נקודה זו בתובנה זהירה אך משמעותית: "אני רוצה להיות מאוד צודקת ודייקנית. להגיד עכשיו מה הייתה יכולה להיות תגובתי ביום שישי בבוקר לו ידעתי על תוכן השיחה ולו היה [זמיר] אומר לי, ונוסף לחידוש הזה של משפחות רוסיות, זה אולי היה מצטרף לאיזה דבר. אבל אני לא רוצה להגיד זאת עכשיו בביטחון".

נהלים קשיחים שאינם מבחינים בין שגרה לבין חירום

המחשה נוספת הקשורה לאותה פרשייה ניתן לדלות מעדותו של עוזר ראש המוסד דאז, פרדי עיני, אשר שיקפה את גודל האבסורד הטמון בדבקות בנהלים ויהי מה. בנמקו בפני "ועדת אגרנט" מדוע ראשת הממשלה לא עודכנה אודות ההתפתחות יוצאת הדופן, אמר: "...תלוי איך אנו רואים את הגשת הידיעות לראש הממשלה, באיזו עין אנו רואים את זה. כאשר בעיני הגשת חומר לראש הממשלה... לא נועדה לצרכים אופרטיביים, לכן לי לא היה נראה כטבעי שאני אעיר את ישראל ליאור בלילה כדי לספר לו [על נסיעת ראש המוסד ללונדון]. אני אעיר את ישראל ליאור כדי לספר לו על נושא פיגוע אפשרי, למשל פח"ע. כי זה מתפקידו, כי הוא ממונה על זה...".

תמוה הדבר שגם כחלוף יובל שנים לאירוע, מתחפר עיני בפרשנותו לפיה "זמיר לא קיבל התרעה כלשהי, אלא את הבקשה של אשרף מרואן לפגישה. אומנם בקשה זו הייתה דבר חריג והוזכר בה שהיא קשורה למלחמה, אבל היא הייתה רחוקה מלשמש התרעה... זה היה אירוע מבצעי ולא היה נהוג להעביר לגולדה מידע אופרטיבי...". במבט לאחור, אין ספק כי "התרעת הכימיקלים" אשר לא "תורגמה" לידיעה התרעתית, הייתה דרמטית ממש, וחברי "ועדת אגרנט" סברו כי [אי-העידכון של הקבינט] "פירוש הדבר שעברו 26 שעות בין הטלפון של פרדי עיני [שהתניע את יציאתו של ראש המוסד ללונדון] עד שזה הפך לידיעה קונקרטית שנמסרה לאמ"ן או לליאור, המזכיר הצבאי של ראש הממשלה". במילים אחרות, הוחמץ זמן התרעה יקר מפז.

יצוין כי צבי זמיר עצמו היכה על חטא בהקשר זה ובסערת נפש התוודה באומרו: "אתם תופסים אותי כעת. גם אני תפסתי את עצמי. הלוא יש לי אלף ייסורי מצפון [שלא עדכנתי את גולדה]: למה לא שברת למאה אנשים את הראש, כולל לעצמי? אבל כאשר אנחנו היינו בתוך זה, אני ידעתי את זה... זו לא הפעם הראשונה [שנסעתי מבלי לעדכן את ראשת הממשלה]...".

עיכוב מכוון של הפצת ידיעת "יחמור" ואובדן זמן התרעה יקר מפז

פרשייה חמורה לא פחות קשורה להחלטתו התמוהה של ראש אמ"ן דאז, אלי זעירא, ב-5 באוקטובר בשעות אחה"צ, לעכב בכוונת מכוון למשך שעות ארוכות את הפצתה של "ידיעת זהב" אשר היה בה כדי לספק הסבר חד-משמעי לפשר הפינוי הבהול של בני משפחות היועצים הצבאיים הסובייטים ממצרים ומסוריה (ידיעת "יחמור"). הידיעה שמקורה בשגריר העירקי במוסקבה, חידדה כי הסיבה לפינוי החפוז הנ"ל היא כוונה של מצרים וסוריה לפתוח במלחמה נגד ישראל. זעירא העדיף להמתין לדיווח של צבי זמיר לאחר פגישתו עם מרואן בלונדון.

על כך הלין הרמטכ"ל דאז, דוד אלעזר, בעדותו בפני "ועדת אגרנט", באלו המילים: "...ישבתי כאן [בלשכתי] עד תשע בערב, וכל המטה הכללי היה במשרדיו עד שבע לערך. יכולנו לעשות הכול. אני הולך הביתה בתשע, וחושב לתומי שכל אשר צריך היה להיעשות לפי תמונת המודיעין - נעשה, ואיני יודע שאותו זמן, בקומה מעליי, הונח מידע על מלחמה ואיש לא מראה לי. למה לא הרמת לי טלפון? אילו ראיתי את הנייר בשעה חמש, בחמש וחצי לערך, או בשש - הייתי מוציא פקודת גיוס למילואים, כי כוננות ג' הייתה כבר מהבוקר; משרדי הגיוס פתוחים, והכול היה מתארגן מהר".

אלעזר הוסיף: "עניינית, מה ששייך לנוהג ולקומון-סנס, אני מצפה מר' אמ"ן שגם אם הוא חושב שהידיעה איננה נכונה, אבל היא בעלת חשיבות כמו התרעה למלחמה, שאנו מצפים ומתלבטים אם היא תהיה - אני מצפה מר' אמ"ן שהוא יראה לי דברים כאלה, וזה מתאים לנוהג, כי לפי הנוהג הוא כן מעביר לי ידיעות בעלות חשיבות. גם אם הפירוש שלו שאין לקחת את זה כאמת או כידיעה נכונה, או איננו מעריך שזה יתאמת". אלי זעירא טען להגנתו [כאשר הידיעה הגיעה אליו בסביבות השעה 5 אחה"צ]: "...לא מצאתי לנכון ב-11:00 בלילה להזעיק את הרמטכ"ל ולהגיד לו שיש ידיעה כזאת, ולהוסיף לו מה שכתבנו אחר כך, שהמקור לא הכי מהימן ושיש טעויות וגם אנחנו חושבים אותו דבר...".

"ועדת אגרנט": על ראש שירות מודיעין לעדכן בעצמו בזמן אמת את הקברניט
לשבחם של חברי "ועדת אגרנט" ייאמר כי הללו הפנימו כי נהלי דיווח קשיחים אמורים להתבטל בשעת חירום. כך חידדו בדוח הביניים שפרסמו: "...[התנהלותו של ראש המוסד זמיר הייתה] סתמית מדי ולא היה בה די הצורך להבטיח שהעניין יובא לידיעת ראש הממשלה כעניין לא של שגרה. היה יותר נכון שמר זמיר, עוד לפני טיפולו בעניין [כלומר, נסיעתו ללונדון] באותו בוקר, היה מתקשר בעצמו לראש הממשלה ומוסר לה מילולית ככל האפשר את הידיעה שקיבל. בהערכת מצב יש עניין של אינטואיציה, ואין להוציא מכלל אפשרות שהודעה ישירה כזו, על ידיעה זאת, הייתה משפיעה על העמדות שראש הממשלה גיבשה לעצמה ב-24 השעות שלפני ההתרעה הסופית ביום הכיפורים בבוקר".

תובנות מתבקשות

מסתבר, אם כן, שהתנהלות קלוקלת של בכירים במערכת הביטחון, אשר השפיעה על הערכות מצב ועל קבלת החלטות ערב מלחמת יום הכיפורים, שבה ונשנתה ערב אסון 7 באוקטובר 2023. נהלים קשיחים ושיקולי אגו הכתיבו שליטה על מידע והשפיעו על אי-ניתובו לבכירי הדרג המדיני, גם בהינתן מכלול בלתי מבוטל של סימנים מתריעים מכיוון רצועת עזה. במצבים החורגים מן השגרה, שומה על ראשי שירותי המודיעין שיפעילו "ראש גדול" ויחתרו בכל מחיר "לקצר טווחים" ולהנגיש מידע התרעתי אל הדרג המדיני, ובדגש על ראש הממשלה, בזמן אמת. חלילה אם יסתפקו בהנחיית פקודים שלהם לעדכן בצינורות המקובלים ולסמוך על שיקול דעתם.

אין לזלזל כלל וכלל ולהגחיך את טענת ראש הממשלה כי הוא מודר מהמידע המודיעיני המתריע ולא הוקם משנתו על-ידי בכירי המערכת. קבלת החלטות נכונות בליל ה-6-7 באוקטובר 2023 הייתה משנה את המציאות בשטח מן הקצה אל הקצה. לסיום, כל מי ששירת בחטיבת המחקר באמ"ן (בשעתו מחלקת המחקר) בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת נחשף למנטרה האלמותית, שניצבה באותיות קידוש לבנה מול עיניהם של קציני המשמרת במרכז ניתוב המידע של אמ"ן, לפיה: "תרחם עליו בלילה, לא ירחם עליך בבוקר"... בפרשנות האולטימטיבית: כאשר יש ספק - אין ספק!