גיל גרואר, שהיה סמנכ"ל הכספים של חברת
אקסטרא פלסטיק, ישלם 150,000 שקל כעיצום מינהלי בשל הפרת חוק ניירות ערך. שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב,
רות רונן, דחתה (19.8.15) את ערעורו של גרואר על החלטת מותב האכיפה המינהלית ברשות ניירות ערך.
נושא ההחלטה של המותב היה הלוואה ופיקדון עליהם דיווחה אקסטרא פלסטיק באופן מטעה. מדובר בהלוואה בסך 25 מיליון שקל שניתנה לחברה, וסווגה על-ידי החברה כהלוואה לזמן ארוך. החברה סיווגה פיקדון באותו סכום כנכס שוטף בדוחות שלה ברבעונים השני והשלישי בשנת 2011 ובביאור שנוסף לדוחות אלה. הרשות טענה, כי היה על החברה לסווג את ההלוואה כהלוואה לזמן קצר, ואת הפיקדון - כנכס שאינו שוטף. כן טענה הרשות, כי לשון הביאור הייתה עמומה, ולא היה בה כדי להבהיר את מצב הדברים כפי שהיה בפועל.
ההליך נוהל נגד יחיאל טייטלבאום, שהיה מבעלי החברה, ורמי מנדולה, שהיה היו"ר ובעל השליטה. המותב קבע, כי גרואר היה בין נושאי המשרה האחראים לרשלנות שהביאה להכללת פרט מטעה בדוח של חברה ציבורית. גרואר ערער על גובה העיצום וביקש להתחשב במצבו הכלכלי והמשפחתי הקשה.
רונן דחתה את טענתו של גרואר, לפיה המותב ייחס למעשיו חומרה רבה מדי. "המותב שקל, כפי שהיה עליו לשקול, את התנהגות העותר לאור מכלול הנסיבות. החומרה היחסית של מעשי העותר נובעת מן הנסיבות הללו - מהעובדה כי העותר הודה ששגה באופן הדיווח, העובדה שמדובר בדיווח המתייחס לנושאים מהותיים שיש להם השלכה על החלטת השקעה של משקיע סביר, מכך שההטעיה נמשכה במשך שני רבעונים, ולאור תפקידו המרכזי של העותר כסמנכ"ל כספים בחברה, שהיה מעורב (או לפחות היה עליו להיות מעורב) בהליך הכנת הדוחות הכספיים ואישורם מתחילתם ועד סופם".
בנוגע לגובה העיצום, אומרת רונן: "לא ניתן לקבל את טענות העותר לגבי חומרת הסנקציות שהוטלו עליו. מהחלטת המותב עולה כי המותב אכן הביא בחשבון את הטענות של העותר ביחס לנסיבות האישיות שלו... שאלת משקלן היחסי של הנסיבות הללו, ומה צריכה להיות ההשלכה המדויקת שלהן על התוצאה הסופית, היא בדיוק מסוג השאלות שאינני סבורה שבית המשפט צריך להתערב בה. זאת, בוודאי במקרה כמו המקרה דנן, כאשר הנסיבות כולן הובאו בחשבון על-ידי המותב, וכשכתוצאה מכך המותב הפחית מהסנקציה שהתבקשה על-ידי הרשות".
