רצף האוטיזם מוגדר כהפרעה על בסיס נוירולוגי התפתחותי המאופיין בחסרים חברתיים -תקשורתיים ובנוכחות של התנהגות חזרתית ותחומי עניין ייחודיים ואינטנסיביים.

במהלך ההתפתחות הטיפוסית בשנות הילדות המוקדמת נרכשות יכולות חברתיות תקשורתיות כגון שיתוף בחפצים והנאה, משחק הדדי, שימוש בשפה ובמחוות לצרכים חברתיים, השתתפות במשחקים הדדים ועוד. מיומנויות אלו מתפתחות תוך כדי נטילת חלק בפעילויות משותפות עם מבוגרים וילדים בסביבה הקרובה כשאחים במשפחה מהווים מועמדים טבעיים לאינטראקציות בינאישיות.

מחקרים אכן הוכיחו כי בקרב ילדים עם התפתחות טיפוסית, נוכחות של אחים קידמה התפתחות קוגניטיבית ויכולות חברתיות. בנוסף נמצא כי לאחים בוגרים הייתה השפעה חיובית על התפתחות תאוריית המיינד (Theory of Mind) על אחיהם הצעירים. תאוריית ה-mind היא היכולת של האדם לזהות ולהעריך את מחשבותיו, אמונותיו ידיעותיו ורגשותיו של האחר, ועומדת בבסיס היכולת האנושית להבנת קודים חברתיים ולפיתוח רגשות אמפתיה לאחר. תאוריית ה-mind נמצאה בעבר כאחד החסרים המשמעותיים ביותר בקרב ילדים על רצף האוטיזם.

מעט מחקרים בדקו עד כה את ההשפעה של נוכחות אחים עם התפתחות תקינה על האח המאובחן על רצף האוטיזם. בעבודתו של מתיוס משנת 2013 (et al., 2013 (Matthewנמצא שילדים על רצף האוטיזם שלהם אח בוגר, ביצעו טוב יותר מטלות שדרשו יכולות של תאוריית ה-mind בהשוואה לילדים על רצף האוטיזם ללא אחים בוגרים.

חומרת התסמינים

במחקר שנערך על-ידי החוקרים פרופ. אסתר בן יצחק וד"ר גיל צוקרמן מהמחלקה להפרעות בתקשורת באוניברסיטת אריאל, וד"ר דיצה צחור מ"המרכז לאוטיזם" שבמרכז הרפואי "אסף הרופא", נבדקה ההשפעה של נוכחות אח בוגר על חומרת התסמינים ועל התפקוד של האח על רצף האוטיזם. המחקר כלל 126 ילדים (110 בנים ו-16 בנות) בטווח הגילאים שנה וחצי ועד חמש שנים (גיל ממוצע של שנתיים וחצי) שאובחנו על רצף האוטיזם. בתהליך האבחון נבדקו הילדים במבדקים סטנדרטיים לאבחנה של רצף האוטיזם ולהערכה של חומרת התסמינים.

מבדקים אלו כללו ראיון הורים מפורט ותצפית מובנית על הילד. בראיון ההורים מוערכת חומרת התסמינים בתחומים החברתי, התקשורתי וההתנהגות החזרתית וכן תחומי עניין ייחודיים. בתצפית המובנית (ADOS) מוערכת חומרת התסמינים בתחומים החברתי וההתנהגות החזרתית ותחומי עניין ייחודיים. בנוסף בוצעו הערכה של הרמה הקוגניטיבית והיכולת ההסתגלותית של הילד, ובדיקה רפואית-נוירולוגית מקיפה. מבין ילדי המחקר 67 ילדים היו יחידים במשפחה והוגדרו כקבוצת "ללא אחים". לקבוצה זו הותאמה קבוצה של 59 ילדים שלהם לפחות אח בוגר אחד עם התפתחות טיפוסית אך ללא אחים צעירים, הקבוצה הוגדרה כקבוצה "עם אח/ים בוגר". ההתאמה של קבוצת "עם אח/ים בוגר" נעשתה על-פי גיל, מין והיכולת קוגניטיבית של הילד.

שתי הקבוצות לא נבדלו בממוצעי הגיל, היכולת הקוגניטיבית והתפלגות המינים.

בהשוואה בין שתי הקבוצות שהוגדרו נמצא שהתסמינים בתחום החברתי כפי שנמצאו בתצפית המובנית היו פחות חמורים באופן משמעותי בקבוצה עם האחים לעומת חומרת התסמינים בקבוצה ללא האחים. בתחום של ההתנהגות החזרתית ותחומי העניין הייחודיים לא נמצא הבדל מובהק בין הקבוצות (תרשים 1).

יכולת קוגנטיבית

בהשוואה נוספת בין הקבוצות נמצא בכיוון דומה שחומרת המאפיינים התקשורתיים כפי שדווחו על-ידי ההורים, הייתה נמוכה יותר באופן משמעותי בקבוצת "עם אח/ים" מאשר בקבוצת "ללא אחים" (תרשים 2). בבדיקה שנערכה לזיהוי הגורמים המנבאים את חומרת התסמינים בתחום החברתי תקשורתי (מודל רגרסיה) נמצא שיכולת קוגניטיבית גבוהה יותר ונוכחות של אח בוגר במשפחה ניבאו חומרת תסמינים מופחתת. בנוסף נבדק מהם המנבאים להתנהגות חברתית מסתגלת טובה יותר בחיי היומיום. מממצאי המחקר עולה שרק בקרב קבוצת הילדים על רצף האוטיזם עם אחים בוגרים נמצא קשר מובהק בין הרמה הקוגניטיבית ובין היכולת החברתית כפי שבאה לידי ביטוי בחיי היומיום. כלומר רק בנוכחות אח בוגר יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר מובילה גם להתנהגות מסתגלת טובה יותר בתחום החברתי.

ממצאי המחקר יכולים להיות מוסברים בכך שגדילה בסביבת אחים בוגרים מזמנת מפגש חברתי שונה מזה המוצע על-ידי ההורים, ודומה יותר לזה המתקיים בין ילדים. מפגש זה מאפשר חיקוי, משחק חופשי, משחק הדדי, תקשורת מילולית ובלתי מילולית ורכישה של חוקים חברתיים ומיומנויות של תאוריית ה-mind. רכישת מיומנויות אלו באה לידי ביטוי בהפחתה של חומרת המאפיינים האוטיסטיים בתחום החברתי - תקשורתי. בנוסף, ממצאי המחקר מצביעים על כך שילדים על רצף האוטיזם עם יכולת קוגניטיבית גבוהה יותר בעלי אחים בוגרים, יכולים להשתמש במיומנויות החברתיות שנרכשו ביתר יעילות בסביבה הטבעית בחיי היומיום.

לחשיבותו של אח בוגר קיימת גם השלכה מעשית ביחס לארגון הטיפול המיטבי באחיו הצעיר על רצף האוטיזם. לשילובו של אח בוגר במערך הטיפולים יכולה להיות תרומה משמעותית בשעת הטיפול עצמו, ועוד יותר מכך ביישום של הנלמד בחיי היומיום בבית.

ממצאי המחקר חדשניים ומוכיחים כי מעבר לגורמים ביולוגיים ראשוניים כמו יכולת קוגניטיבית, גם לגורמים סביבתיים השפעה משמעותית על חומרת ההסתמנות הקלינית ברצף האוטיזם.

מחקר זה הינו חלוצי בתחום וממצאיו מעודדים להמשיך ולבחון היבטים נוספים כמו נוכחות אח צעיר במשפחה, השפעת מין וגיל האח, מספר האחים ומשתנים נוספים הקשורים להרכב המשפחתי.