גרוניס תומך בביטול תצהירי עדות ראשית

"בית המשפט צריך לעסוק כיום פחות בהכרעה בסכסוכים ויותר בפתרון סכסוכים" - סבור נשיא בית המשפט העליון בדימוס, אשר גרוניס. הוא דיבר (יום ד', 14.10.15) בכנס באוניברסיטת חיפה. עוד אמר, כי אחת המטרות של הרפורמה בסדרי הדין האזרחי היא לחייב את השופטים לפעול לפיהן.

גרוניס פתח בהצגת מטרותיהן של תקנות אלו. עליהן לתת לצדדים כלים כדי שיוכלו לממש את הזכויות המהותיות שלהם באמצעות בתי המשפט. ההליך צריך להביא לתוצאה נכונה, הוגנת וצודקת, ועליו להסתיים תוך זמן סביר. ההליך צריך להיות הוגן, שוויוני, מונע שרירותיות ונגיש למי שמבקש לממש את זכויותיו המהותיות. על ההליך להתחשב במשאבים של בעלי הדין, במשאבים הציבוריים ובאינטרסים של כלל הנזקקים לשירותי שפיטה. התקנות גם צריכות לאסור שימוש לרעה בהליכי משפט.

כאשר מדובר בשיטה אדברסרית טהורה, ציין גרוניס, קיימת בעייתיות לגבי כמה מן המטרות הללו. כיום יש מודעות נמוכה לכך שאין זה פשוט להגיע לתוצאה נכונה, הן בהיבט העובדתי והן בהיבט המשפטי. קיימת מודעות נמוכה גם לצורך להביא בחשבון את משאביהם של בעלי הדין ושל הציבור. "נכון שיש אגרות, אבל אני כמעט בטוח שאם תיערך בדיקה אמפירית - יתברר שהן מכסות רק חלק קטן מהעלויות", ציין גרוניס. לאור כל זאת הוא מסיק, שתקנות סדר הדין האזרחי הנוכחיות השיגו את מטרותיהן בצורה חלקית בלבד.

גרוניס העיר, כי לאורך השנים השתנתה התנהלות השופטים, למרות שהתקנות עצמן לא השתנו, ומעורבותם גדולה בהרבה מאשר שעבר, שכן העומס מחייב אותם לנסות ולסיים במהירות את ההליך. הוא דחה את הביקורת הנשמעת, בעיקר מפי אקדמאים בארה"ב, על ריבוי הפשרות, וציין שבחלק מהמדינות האנגלו-סכסיות הפשרות כה פופולריות - עד שיש המדברים על "המשפט הנעלם".

גרוניס הגן על החלטתה של שרת המשפטים דאז, ציפי לבני, להטיל על מנהל בתי המשפט לשעבר, משה גל, לנסח לבדו את הרפורמה בתקנות. "אם זה היה מוטל על ועדה, לדעתי זה היה לוקח חמש-עשר שנים", בעוד גל סיים את העבודה בתוך פחות משנתיים.

לדעת גרוניס, יש לאמץ את המלצתו של גל ולפיה לא יהיו תצהירי עדות ראשית אלא רק עדויות באולם, למרות שיש שופטים המתנגדים לכך. לנוכח העובדה שעורכי הדין הם הכותבים את התצהירים, נוצר מצב בו דעתם של הצדדים על ההליך אינה חיובית; ביטול התצהירים יחסוך זמן, וחקירה ראשית תסייע להכרעה השיפוטית - הוסיף גרוניס.

גרוניס העיר, כי גם העובדה שבמשפט אזרחי די בהסתברות של 51% כדי להכריע, צריכה להוביל להעדפת פשרה על פני הסיכון המשמעותי של טעות בפסק הדין. עם זאת, הדגיש גרוניס, רצוי להימנע מפשרות כאשר יש מחלוקת עובדתית מהותית. "לדחוף את הצדדים לפשרה במקרה כזה - זה בעייתי גם מבחינה מוסרית וגם מבחינת הצורה בה הם יתייחסו לבית המשפט, כי הם יודעים את האמת". לעומת זאת, יש הצדקה רבה ביותר במחלוקת על הקשר הסיבתי בתביעת רשלנות רפואית.

בנוגע להקצאת המשאבים אומר גרוניס, כי לא ניתן לקבל את האמירה "דין פרוטה כדין מאה", שכן ברור שיש יחס בין היקף התביעה לבין המשאבים שישקיע בה בית המשפט. "חלילה לומר שצריך להיות יחס ישיר בין התביעה לבין המשאבים, אבל יחס מסוים - כן", הבהיר. במאמר מוסגר העיר גרוניס, כי לדעתו יש להנמיך את תקרת התביעות בבית המשפט לתביעות קטנות, העומדת על 33,000 שקל.