בשורה לעשירים: נדחית ההחלטה על דיווח על תכנוני מס

חברי ועדת הכספים הביעו (יום ד', 28.10.15) הסתייגות מכוונת רשות המיסים להחיל חובת דיווח גורפת לתכנוני מס, למי שפנו לקבל חוות דעת מקצועית בענייני מס.

לטענת רשות המיסים, במקרים רבים, חוות הדעת נועדו על-מנת להקנות לנישומים 'יתרון מס' המאפשר הקלות או הפחתת גובה המס וכד'. החלת חובת דיווח על חוות דעת נועדה לסייע לרשות המיסים בהתמודדות עם ההון השחור ועם תופעות של העלמות מס. למרות המטרה הלגיטימית שכל חברי הכנסת מכל הסיעות תומכים בה, הביעו חברי הכנסת הסתייגות התביעה הגורפת על דיווח על כל חוות דעת וטענו שהדבר יקשה מאוד על עסקים לפעול ויגרום לרבים לוותר על ייעוץ מקצועי או לחלופין, לקבל יעוץ וחוות דעת "מתחת לשולחן".

מנהל רשות המיסים, משה אשר, הסביר את הרציונל מאחורי המהלך ואמר: "יש המון דוחות שאנחנו לא מגיעים אליהם. זה לא שכל חוות דעת מעניינת אותנו אבל דווקא במקרים בהם מתקיים בירור כי הדברים בעייתיים, למדנו שכאשר מקבלים חוות דעת מהסוג הזה יש דברים בגו. כך למשל כשיש מחלוקת בין רשות המיסים לבין נישום לגבי מהות של מוצר מסוים שייובא על-ידו וכד'. למשל במקרה שאדם טוען לגבי פריט כשלהו דברים המנוגדים להגדרתו בחוק, במטרה להפחית את גובה המס. אז יש לנו עניין לראות את חוות הדעת ולהבין את תכנון המס בעקבותיה. חוות דעת קיצוניות, בד"כ מחביאים אותן ויש לכך סיבה טובה. אנחנו מקווים שבעקבות אישור החוק התופעה תלך ותצטמצם. המהלך צפוי להגדיל את הכנסות המדינה במאות מיליוני שקלים".

נציגי שלוש הלשכות, לשכת רואי החשבון, לשכת עורכי הדין ולשכת ארגוני העצמאיים בישראל (לה"ב) הביעו התנגדות נמרצת לחוק המוצע. עו"ד אבי נוה מלשכת עורכי הדין: "כלשכת עורכי הדין אין לנו עניין לסייע למעלימי מס, אך קבע בית המשפט העליון שתכנון מס הוא דבר לגיטימי ויש חיסיון עו"ד - לקוח. לרשות המיסים יש הכלים לפתוח שומות ולחקור. אך אם אזרח משלם על חוות דעת משפטית, אז למה צריך לדווח על זה? יש פה זכויות בסיסיות וחוקתיות! לא ייתכן לפגוע בזכויות חוקתיות בחוק ההסדרים. להפוך אותנו ל'מלשינונים' כדי שלרשות המיסים יהיה יותר קל לפקח 'האח הגדול' זה לא ראוי".

נציג לה"ב, רו"ח רן ארצי: "לרשות המיסים יש את הכלים להגיע לאן שהיא צריכה. יש משמעות לחוות דעת גם לעולים חדשים ולתושבים חוזרים, שרבים מהם לא יודעים מה הזכויות שלהם כי החוק לא ברור ואם נרצה להכניס אותם למעגל המדווחים בסוף זה ייפגע בכלכלה. זה ידיר את רגליהם של האזרחים הפשוטים מקבלת ייעוץ וזה יוחלף מייעוץ לא רשמי ולא מקצועי וזה רק יגביר העלמות מס".

אורן פרנקל נציג פורום מנהלי כספים ראשיים: "אין ספק שצריך לשלם מס אמת וגם לנו יש אחריות בעניין. לא מבין את הגישה שכל התייעצות עם גורם מקצועי היא סימן לוואי להתנהגות לא ראויה!".

יו"ר ועדת המיסוי בלשכת התיאום של הארגונים הכלכליים, עו"ד צבי פרידמן, אמר כי "אין אח ורע לכאלה החלטות באף מדינה בעולם. גם בארה"ב שהיא מאוד מחמירה בחוקי המס שלה אין דבר כזה. החשש שלנו שעסקים יימנעו מקבלת חוות דעת בכתב ואפילו בסמס-ים. נושאי משרה יהיו חשופים, דירקטורים יהיו חשופים, כי יקבלו חוות דעת בכתב ואז יצטרכו לתת דיווח לרשות המיסים. הנזק בחוק הזה עולה על התועלת שלו".

נציג מחלקת חקיקה במשרד המשפטים, עו"ד ספי זינגר, ניסה להסביר מדוע המהלך נכון אף מבחינה משפטית: "זה שאדם יביא את הפרשנות לפיה שילם מס על-מנת שרשות המיסים תוכל לבחון לעומת הפרשנות שלה ועם זה ללכת לבית משפט אם נדרש זה רעיון לגיטימי. תמיד יש כמה פרשנויות לחוק ומי שמכריע זה בית המשפט".

לקראת הדיון בהצעת החוק הנכללת בחוק ההסדרים לשנים 2015-2016, כתב חוקר מרכז המחקר והמידע של הכנסת, איל קופמן, בניתוח הנושא לטובת חברי הכנסת, כי "מצב בו קיימת חובת דיווח גורפת לתכנוני מס כפי שמוצע, עשוי להוביל להגדלת הפעולות הלא-מדווחות בשל החשש מדיווח על קבלת חוות דעת מקצועית ובכך להביא, בין השאר, לגידול בתופעת 'ההון השחור' ולפגיעה בהכנסות המדינה ממיסים".

בסיכום הדיון, הודיע יו"ר הוועדה משה גפני, כי הוא משהה את ההצבעה בעניין עד להצבעה על חוק ההסדרים כולו ואמר שהוועדה טרם גיבשה את עמדתה בנושא וכי ייתכן שיבקש לפצל את החוק הספציפי מחוק ההסדרים על-מנת לקיים דיון מעמיק יותר בנושא.