הוועדה המיוחדת ליישום הנגשת המידע הממשלתי ועקרונות שקיפותו לציבור בכנסת קיימה (יום ב', 2.11.15) ישיבה בנושא היעדר שקיפות בהליכים לקראת מתן היתר כרייה בשדה בריר.
יעקב לקס, תושב ערד וחבר עמותת "לחיות בלי מכרות", סקר במצגת מפורטת את מאבק התושבים לקבלת מידע, ואמר כי אלה גילו שנציג התאחדות התעשיינים, אשר השתתף בוועדת העורכים של תמ"א 14ג (תוכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה של מינרלים תעשייתיים) הוא היחיד שלא מצוין ברשימת המשתתפים. המדובר בסמנכ"ל בחברת רותם אמפרט, חברת-הבת של כיל, שהיא המבקשת לכרות פוספטים בשדה בריר.
פרופ' איתמר גרוטו, מנהל השירותים לבריאות הציבור במשרד הבריאות, אמר כי "כל המסמכים הבריאותיים, בין שמייצגים את עמדתנו ובין שלא, נמצאים באתר משרד הבריאות. אנו לא היינו שותפים לשלב בחירת החלופות, אלא קיבלנו חלופה אחת לבחינה. גם במודל שנבחר לבחינת תוספת האבק, שנטען כאן שהוא מוטה לקולא, עדיין נמצא כי יש תוספת תמותה של 4.4 לכל 10,000 מקרים בעיר ערד - וזה כמובן מלווה גם בתחלואה קודמת, שגם היא עולה. בעולם, הסיכון המותר נע בין אחד למאה אלף לאחד למיליון, כלומר גם לפי הסיכון המותר הכי נמוך בעולם, אנחנו עדיין הרבה מעל זה".
סא"ל עדנה פרדו, נציגת משרד הביטחון בוועדות ארציות לתכנון ולבנייה, אמר כי "כל חבר המועצה הארצית לתכנו ןבנייה יכול להחליט להיות מזומן, כפי שאני החלטתי, כשהבנתי שיש כאן משמעות לגבי חיילים הנמצאים בסביבה. אנחנו כרגע עדיין בדיונים עם גורמי הרפואה של צה"ל שחוקרים את כל הנושא, ואנחנו עוד לא במקום שאנחנו יכולים לאשר את התוכנית מבחינת דאגה לבריאות החיילים. חשוב לציין שאנחנו עדיין מקבלים מידע חדש בנושא וחוקרים אותו, ורק לפני כמה חודשים, דרך מר לקס והעמותה שלו, קיבלנו מידע חדש שלא היה מצוי בפנינו. כל עוד משרד הבריאות ומשרד להגנת הסביבה לא הגיעו להסכמות, לא נכון לדרוש מאיתנו עמדה".
ח"כ
יעל גרמן (יש עתיד) אמרה כי "משרד הבריאות בראשותי הזמין סקר ממומחה בלתי תלוי ללא כל אינטרס בישראל והסקר קבע שאסור לבצע כריה. מה יכול להשתנות בעמדת משרד הבריאות? אילו הסכמות יכולות להיות עם המשרד להגנת הסביבה? שרים אולי יכולים להתחלף, אולי בעלי תפקידים, אבל לא הנתונים שעל בסיסם גיבש משרד הבריאות את התנגדותו".
ד"ר שרית עוקד, יו"ר עמותת "לחיות ללא מכרות", אמרה דברים קשים: "אני שמחה שכיל לא כאן כי הדיון שלנו הוא מול מדינת ישראל. אנחנו כאן כי כמעט כל משרדי הממשלה להוטים לקדם את המכרה הזה, ואנחנו כתושבים לא מצליחים להבין למה! בעוד שסמנכ"ל רותם דיבר רבות, כשאני ניסיתי להיכנס לדיוני המועצה הארצית, הוא הצביע עלי לרכזת המועצה ולא נתנו לי להיכנס".
"בדוח שיצא אין בחינה בכלל של חלופת האפס - של מה יקרה אם המדינה תחליט שהיא מפסיקה לכרות פוספט ושומרת את זה לדורות הבאים - ולמה זה לא נלקח כאופציה? אולי היום עדיף לקנות בזול ממדינה אחרת, וכשבעתיד המחירים יהיו יקרים אז לכרות ולמכור?!". ד"ר עוקד הוסיפה כי "המשרד להגנת הסביבה אומר כל פעם שהאוויר בערד נקי, וניתן ללכלך אותו עד לרמה שהוא כמעט אינו כזה, עד לערך המותר המקסימלי, במקום להגן על התושבים ולשמור את האוויר של התושבים נקי".
שמוליק דוד מארגון שתי"ל אמר כי "לאיש לא אכפת מהבדואים שנמצאים שם - הם אוכלוסייה שקופה. מישהו בדק את עלויות הפינוי שלהם? או אולי את המשמעות המוסרית של פירוק קהילות שנמצאות שנים על אדמתן. ב-2010 נבנתה תוכנית מפורטת ומפוארת להקמת יישוב שם לבדואים, לפי החלטת ממשלה, והתוכנית אושרה בוועדה המחוזית. אם מישהו רוצה להגיד לאוכלוסייה הזו משהו אחר על העתיד שלה, מלבד תוכנית היישוב שאושרה, אולי כדאי שיתחילו לדבר איתם ויגידו להם אחרת..."
מיכאל דנון ממשרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים: "מה שנאמר משתי"ל הוא עוד סיבה לדחיפות בניצול עתודות. ברגע שתוקם שם עיר, ברור שלא ניתן יהיה להפיק את הפוספטים. לקראת תמ"א 14ג נערכה בדיקת חלופות רצינית מאוד ונערך דירוג של החלופות בכמה פרמטרים, ובכל אחד מהם שדה בריר היה החלופה המועדפת".
