530 איש נפגעו ב-2014 מאופניים חשמליים

נתונים שמפרסמת לראשונה (יום ב', 2.11.15) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ומבוססים על דיווחי המשטרה, מגלים כי בשנת 2014 נפגעו 530 בני אדם נפגעו בתאונות שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים, מהם אדם אחד נהרג, 20 נפצעו קשה ו-509 נפצעו קל.

נפגעים אלה נפגעו ב-489 תאונות. הנתונים אינם כוללים תאונות ללא נפגעים. עבור 29% מהן (141 תאונות) פתחה המשטרה תיקי ת"ד, והשאר סווגו כתיקי "כללי עם נפגעים". בנוסף, אושפזו בבתי החולים 162 פצועים בעקבות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים חשמליים שלא דווחו למשטרה. על-פי המדד הרפואי ISS, שמונה מבין הפצועים נפגעו באורח קשה, 44 בינוני ו-110 קל.

בשנה זו נפגעו 77 בני אדם נפגעו בתאונות בהן היו מעורבים גלגיליים חשמליים ("קורקינטים"), מהם אדם אחד נהרג, 5 נפצעו קשה ו-71 נפצעו קל. נפגעים אלה נפגעו ב-66 תאונות, עבור 26% מהן (17 תאונות) פתחה המשטרה תיקי ת"ד, והיתר סווגו כתיקי "כללי עם נפגעים". בנוסף, אושפזו בבתי החולים 18 פצועים בעקבות תאונות דרכים שלא דווחו למשטרה, ושהיו מעורבים בהן קורקינטים חשמליים. על-פי המדד הרפואי ISS, שניים מבין הפצועים נפגעו באורח קשה, חמישה בינוני ו-11 קל.


"מצב האכיפה בנוגע לשימוש באופניים חשמליים לא סביר", אמר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כ"ץ בדיון ועדת הפנים שעסק בהיעדר האכיפה בנוגע לשימוש באופניים חשמליים, "לכן תמכנו בהצעת החוק של ח"כ מירב בן-ארי, שתאפשר אכיפה על-ידי הרשויות המקומיות. גם השר לביטחון פנים תמך בהצעה. זאת לצד תשתיות של שבילי אופניים שאנו משקיעים בהם עכשיו מיליארד שקל. נושא האכיפה מחייב שינוי ואנו מאוד קרובים לעירוב הרשויות המקומיות בכך. אם המשטרה סבורה שהכל בסדר, זו עמדה מרחיקת לכת".

יו"ר הוועדה ח"כ דודי אמסלם: "צריך לסגור את הסאגה הזו אחת ולתמיד כי מספר האופניים גדל ועומד כבר על 150,000. והבעיה מחריפה. המדינה חייבת לשאת באחריות על הנושא. אני דורש ממשרד התחבורה ישיבת עבודה מקצועית עם המשרד לביטחון פנים, השלטון המקומי, משרדי המשפטים והחינוך. ואם יש בעיה, לא לחכות".

מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי: "עם התקנות שהותקנו לפני שנה, נקבע תקן ישראלי לאופניים, תנאים טכניים, אופן הכנסה לארץ וסחר. בתקופה האחרונה פעלנו לתפיסת אופניים לא-חוקיים שמשווקים. נתפסו מכולות שלמות בנמל אשדוד ואלפי כלים הושמדו, אופניים, קורקינטים, סקטבורד וחלקי חילוף שנועדו לשדרוגים לא חוקיים. גם בשבועות הקרובים מתוכננים מבצעים רחבי היקף בשיתוף מכון התקנים, משרד הכלכלה והמשטרה".

אמסלם: "שבילי האופניים יושבים על המדרכה. אם רוכבים שם 40 קמ"ש, או אפילו על-פי חוק, 25 קמ"ש, זה מוריד ילד בן שנתיים. האם עשיתם הפרדה בתוך השביל?". מנכ"ל משרד התחבורה, יצחקי: "שביל אופניים מיועד לאופניים והוא מסומן". אמסלם: "לרוב אין הפרדה. באבן גבירול יש סימון אבל אנשים הולכים על זה. זה מה שקורה בפועל".

חלק חשוב של הדיון נסוב סביב בעיית העברת סמכויות האכיפה מהמשטרה לפקחי עיריות. היועץ המשפטי של המשרד לביטחון פנים, יואל הדר: "אין מספיק שבילי אופניים. השר לביטחון פנים חושב שיש הצדקה לחייב אופניים חשמליים ברישוי. זה כלי מסוכן. גם בני 16 לא בהכרח מוכשרים להסתובב בין מכוניות, ובהעדר אכיפה גם בני 14 מסתובבים שם. כדי להעביר סמכויות לפקחים עירוניים, צריך שתהיה חובת רישוי. יש הידברות בנושא".

נצ"מ שרית פיליפסון, אגף התנועה במשטרה: "קיימת אכיפה. יש סל עבירות שתורגמו לשוטרים בשטח. כל עוד האופניים מוגדרים ככלי רכב והחוק מחייב לא לרכוב על מדרכות, יש בעיה - חשש ממשי למשתמשי האופניים. אנו ממליצים להעלות את גיל הרוכבים ל-16, כי הוראת השעה מסתיימת והגיל המותר יהפוך ל-14. נצטרך להוריד רוכב בן 14 לכביש. צריך רישוי על-מנת שניתן יהיה לזהות את כלי הרכב. לא רישיון כמו לקטנוע, משהו מזורז".

חגית אוריין מעמותת "מחזירים את המדרכות להולכי הרגל": "צריך לחייב לוחית זיהוי בולטת. זו גם הרתעה של הרוכבים, שידעו שאפשר לאתר אותם. כשהולך רגל נפגע הוא רוצה לדעת מי פגע בו".