ערב פרסומן בשבוע הבא של הנחיות האיחוד האירופי לסימון מוצרים המיוצרים בהתנחלויות, יוצאת מדינת ישראל לקרב בלימה דיפלומטי. משלחות ובהן חברי כנסת מסיעות מהאופוזיציה והקואליציה ייצאו למדינות באירופה כשבפיהן המסר, שהסימון יביא לפיטורי אלפי פלשתינים, מהווה פרס לטרור ומעודד חרם על ישראל. הם יבהירו גם שסימון המוצרים "מעלה זיכרונות כואבים מאירופה".

במשרד החוץ מעריכים שלא כל 28 מדינות אירופה ימהרו ליישם את ההנחיות, ובהן גרמניה וצ'כיה.

מסמך רקע שהכין מכון המחקר NGO Monitor מצביע על הקשר שבין הקמפיין לסימון המוצרים לקמפיין הכללי לדה-לגיטימציה של ישראל.

ב-2 בנובמבר 2015 מספר אתרי חדשות פרסמו כי האיחוד האירופי יפרסם הנחיות לסימון מוצרי התנחלויות ב-11 בנובמבר 2015. ארגונים לא-ממשלתיים פוליטיים, שממומנים באופן ישיר ועקיף על-ידי האיחוד האירופי וממשלות אירופה, קוראים כבר מספר שנים לאיחוד האירופי לבצע צעד זה כחלק מקמפיין החרם, משיכת ההשקעות והעיצומים נגד ישראל.

על-פי המסמך, הפעילות והרטוריקה של ארגונים אלה, הטוענים כי מטרתם קידום זכויות אדם, מצביעות על כך שאין כל בסיס משפטי או תשתית הקשורים לזכויות אדם בפעילותם, אלא שימוש ציני במושגים אוניברסליים שמטרתם קידום אג'נדה פוליטית. בהקשר זה, שימוש במושגים כגון "יישום חוקי הגנת הצרכן האירופי" ו"מדיניות עקבית" מצד האיחוד האירופי כלפי מוצרים מאיו"ש, רמת הגולן ומזרחה של ירושלים, מסיטות את הדיון מהמטרה האמיתית של פעילות הארגונים לחרם מוחלט על ישראל, תוך חתירה תחת קיומה כמדינת הלאום של העם היהודי.

קמפיין זה מבטא מוסר כפול בוטה. ארגונים אלו אינם עורכים קמפיינים בנוגע לאזורים אחרים אשר נמצאים תחת "כיבוש" דוגמת קפריסין, סהרה המערבית ומקומות אחרים. באותה מידה, אין הנחיות של האיחוד האירופי ביחס למוצרים המגיעים ממקומות אלה.
מבחינת ארגונים ופעילי חרם רבים, סימון מוצרים המיוצרים על-ידי חברות ישראליות מעבר לקו הירוק (איו"ש, רמת הגולן ומזרח ירושלים) הוא צעד ראשון לקראת חרם מקיף על כל גורם הקשור לפעילות ביהודה והשומרון, במזרח ירושלים וברמת הגולן, ללא קשר להגדרת החוקיות, כאשר הצעד הבא הוא חרם כולל על ישראל ללא קשר לגבולותיה.

בשנת 2012, 22 ארגונים לא-ממשלתיים הזוכים למימון אירופי ישיר ועקיף, פרסמו דוח תחת הכותרת: "מוכרים את השלום" הקורא למדינות האיחוד האירופי להטיל על ישראל סנקציות כלכליות שונות. הדוח ממליץ על "סימון מדויק של מוצרי התנחלויות כצעד ראשוני", ועל החרפת הסנקציות עד כדי "איסור מוחלט על ייבוא של מוצרי התנחלויות...ואיסור על העברות כספים להתנחלויות ולפעילויות הקשורות".

'הפדרציה הבינלאומית לזכויות אדם' (FIDH) יחד עם הארגון הפלשתיני 'אל-חק' ערכו אירוע (2013) בו הם דנו על צעדים כלכליים נגד ישובים מעבר לקו הירוק. במסגרת זו הם הציבו לעצמם יעד להשפיע על האיחוד האירופי ש"לא יעצור בסימון המוצרים". שני הארגונים היוממובילי הקמפיין נגד חברת הסלולר אורנג'.

FIDH וארגונים אחרים חיברו דוח המספק "ניתוח משפטי" של מדיניות האיחוד כלפי מוצרים מהשטחים והגיעו למסקנה כי "סימון מוצרים אינו עולה בקנה אחד עם המחויבויות המשפטיות של האיחוד האירופי" וכי יש "לאסור על מכירת מוצרים שיוצרו בהתנחלויות ישראליות".

במקרים רבים של יוזמות הקוראות לסנקציות על ישראל בהקשר לישובים מעבר לקו הירוק, מעורבים פוליטיקאים בכירים לשעבר במדינות אירופה. לדוגמה, ביולי 2015, המועצה האירופית ליחסי חוץ (מכון מחקר עצמאי המקורב לאיחוד האירופי, בו חברים שר החוץ הגרמני לשעבר יושקה פישר ונשיא פינלנד לשעבר מרטי אהטיזארי) פרסמה מחקר הקורא לסנקציות נגד גופים ישראלים הפעילים בישובים אלו או שנראה כי יש להם קשרים כלכליים עימן. בדוח נטען כי המלצות אלה אינן בגדר קידום BDS ועל האיחוד האירופי להרחיב מדיניות זו למגזרים עסקיים וגם לתחומי הספורט. לטענתם, "בידול" (Differentiation) משקף את מדיניות האיחוד האירופי, למרות שסוגיה זו נידונה ונדחתה במסגרת משא-ומתן בין בכירים ישראלים ובכירים אירופיים (לאחר פרסום "הנחיות" האיחוד האירופי בשנת 2013).

השפעתם של הארגונים הלא-ממשלתיים על האיחוד האירופי בולטת במיוחד למרות הטענה כי חרם על מוצרים יוביל לפגיעה בפלשתינים העובדים בהן. דווח כי בכיר אירופי ציין "אנו מצרים על כך, אולם צריך להביט בתמונה הרחבה". בדומה לכך, קמפיין של ארגון OXFAM (הזוכה למימון ממשלתי בריטי) וארגונים נוספים אחרים כנגד חברת 'סודה סטרים', הוביל לסגירת המפעל במישור אדומים ולהעברתו לצומת להבים, מה שהוביל לפיטורים של מרבית העובדים הפלשתינים של החברה.