ירי בוצע לרכב ליד בית אל; אין נפגעים

בהתחלה אמרו שזה לא מהותי. אחר כך, שזה טפטוף שיחלוף. חר כל זה - שזו לא אינתיפאדה בכלל. אך כעת, כשהמבול לא נפסק - נגמרים התירוצים.

עם ישראל אינו מתכוון להסכין לאורך זמן עם עקיצות היתוש הפלשתיני (לא פלשתיני, כי פלשתינה א"י הייתה ארץ ישראל השלמה שהאנגלים קראו לה כך כשקיבלו את השלטון עליה לאחר כיבושה מדי הטורקים ב-1917), ואותה הבטיח הלורד בלפור להיות בית יהודי לעם ישראל בהצהרה הידועה "הצהרת בלפור".

בימי הביניים עלילות הדם השקריות שימשו כשלב הכנה להעלאת היהודים על המוקד. רצח האופי הביא את רצח הגוף. את האמת הפשוטה הזאת אנחנו חייבים להפנים היום. לפני 86 שנים בלבד, בשנת תרפ"ט בחברון, טבחו את היהודים תחת סיסמת השקר "היהודים מחללים את אל-אקצה", ובימים האלה משתוללת אינתיפאדת הסכינים תחת הדגל הכוזב "אל-אקצה בסכנה!" קו קצר מחבר את שקרי הנאצי חג' אמין אל חוסייני אל שקרי מכחיש השואה מחמוד עבאס.

לפעמים קורא אתה ידיעות עיתונאיות וכותרות לידיעות עיתונאיות, המתפרסמות במדיה הכתובה והאלקטרונית, כאחת חדשים לבקרים ושואל עצמך, האם מתגורר אתה, במדינה אלפינית, דוגמת שוויץ, או האם מתגורר אתה, במדינת שטופת יצרים, שדמם של אזרחיה והמסתובבים בה הולם אל חוץ ומי שאינו מסתפק בכך, תוקף אזרחים שלווים, בסכין וגם/או בכלי משחית זה וגם/או אחר ומגיר דמם, בשטף וללא כל מעצור שהוא, אל חוץ.

חשבתם על הרעיון הגאוני של ראש הפתח, הארגון לשחרור פלשתין, "טרור יחידים"? אומנם הגדרת המלחמה הזאת ביהודי א"י היא של הכוחות החשאיים של היהודים, אבל מצליחה. מחמוד עבאס הצליח. האויב היהודי נפל בפח. מנהיגי היהודים - החזירים והקופים, הצליחו לגרום לנתיניהם להאמין שהרציחות הנעשות על בסיס יומי, הן לגמרי מקריות. בכל יום מתעורר ערבי יחיד שגילו נע בין 13 ל-52, ומושפע מרוצח האתמול. רק אחד או שניים.