נדחתה תביעת עו"ד נגד עו"ד

שופטת בית משפט השלום בפתח תקוה, ניצה מימון-שעשוע, דחתה על הסף (22.12.15) תביעה שהגיש עו"ד משה וינברג נגד עו"ד יוני חרש, שייצגה חברה שתבעה את וינברג.

חרש ייצג את חברת משרופארם בתביעה שנדחתה בהסכמה, כאשר וינברג חויב לשלם לה הוצאות בסך 35,000 שקל. בעקבות זאת הגיש וינברג תביעה נגד חרש, בטענה שהוא התרשל בכך שיצר לטובת לקוחתו קונסטרוקציה משפטית לא-מבוססת ובכך גרם לו נזקים.

מימון-שעשוע קיבלה את בקשתו של חרש לדחות על הסף את התביעה, תוך שהיא מותחת ביקורת חריפה על עצם הגשתה. לדבריה, אם יש לווינברג טענות - הוא יכול להפנות אותן רק כלפי משרופארם, שכן הפרדה בין הלקוח לבין עורך דינו היא "מלאכותית ומופרכת". אפילו אם עורך דין מגיש תביעה מופרכת, מי שמחויב בהוצאות הוא הלקוח - ולא בכדי לא הצליח וינברג להצביע אפילו על מקרה אחד בו חויב עורך הדין בהוצאות בשל כך.

הטלת פיצוי אישי על עורכי הדין, מזהירה מימון-שעשוע, עלולה לגרום להם לפעול בזהירות יתר ולהימנע מלנקוט בהליכים שתוצאתם אינה מובטחת ב-100% - דהיינו הרוב המכריע של ההליכים. הדבר גם ימנע את פיתוח המשפט על-ידי העלאת טענות משפטיות חדשניות, היא אומרת ומוסיפה בסרקאזם: "דוגמת הקונסטרוקציה המשפטית חסרת התקדים שניסתה המשיבה להעלות בתביעה זו...".

עוד קיבלה מימון-שעשוע את טענתו של חרש, לפיה סוגיית ההוצאות כבר הוכרעה במלואה והיא בבחינת מעשה בית דין, וזאת בהליך שהתמקד כל-כולו בשאלת ההוצאות. והיא ממשיכה לתקוף בחריפות את וינברג:

"מדיניות משפטית שפויה של כל מערכת משפט בעולם אינה יכולה להרשות ניהול תביעות חוזרות, ואולי גם שלישיות ורביעיות, על רכיבים של עוגמת נפש ופגיעה בשם הטוב כתוצאה מהליך משפטי קודם" כאשר הללו כבר הוכרעו בפסק דין חלוט. "קל וחומר, [שאין לאפשר] ניהול תביעה כזו כנגד עורך הדין שייעץ לצד שכנגד או ייצג אותו בהליך הקודם".

אם לווינברג יש טענות אתיות נגד חרש - מסיימת מימון-שעשוע - עליו להגישן ללשכה. וינברג חויב בתשלום הוצאות בסך 8,000 שקל.