המדינה טוענת כי העותרים נגד מתווה הגז, שביקשו מבית המשפט העליון לא פחות מ-17 צווים על תנאי, מבקשים לבטל את שיקול דעת ה
ממשלה ביחס למדיניות הנצרכת לפיתוח משק הגז הטבעי בישראל. כך נכתב בתגובת המדינה לעתירות.
עוד היא טוענת כי חלופת "ייקוב הדין את ההר", כפי שהיא מכנה את אכיפת דיני ההגבלים העסקיים על בעלי ההחזקות בשדה הגז לוויתן ובפירוק ההסדר הכובל שבו הם מצויים, לא תבטיח קיום משק גז טבעי תחרותי בישראל.
"חלופת ייקוב הדין את ההר תביא לסטגנציה של ענף הגז הטבעי בישראל, על מלוא חשיבותו לכלכלת ישראל, ובה בעת תגרום לפגיעה משמעותית ביחסי החוץ של ישראל ובביטחונה, הכולל את ביטחונה האנרגטי", ציינו עורכי הדין רן רוזנברג וענר הלמן מפרקליטות המדינה.
עוד הוסיפו כי השינוי המבני שמבקשת המדינה להוביל במסגרת מתווה הגז אמור לאפשר תחרות בין מאגרי הגז המצויים במימיה הכלכליים של ישראל, לאפשר כניסת שחקנים חדשים לשוק, ולהקל על צרכני הגז במשק הישראלי.
"בסופו של יום, ולאחר שמסירים את מכלול הטיעונים המשפטיים, מתגלית הפלוגתא האמיתית הנדרשת להכרעה: אנה תפנה הממשלה - האם לדרך שבצידה השלט 'ייקוב הדין את ההר' או שמא לדרך שבצידה שלט המוביל למתווה מושא העתירות. צומת דרכים זה הוא צומת מובהק של מדיניות מדינית-ביטחונית, כלכלית וחברתית ובמסגרתה שמור לממשלה שיקול דעת רחב ביותר", נכתב בתשובת המדינה. עוד הוסיפו אנשי הפרקליטות כי על-פי ההלכה השיפוטית הפסוקה, רק במקרים נדירים שבנדירים מתערב בית המשפט בהחלטות מדיניות בנושאים הללו. "המקרה שלפנינו אינו בא בקהלם של מקרים נדירים אלו", ציינו.
עוד הוסיפו כי רבות מטענות העותרים הן ספקולטיביות הנוגעות לתרחישי עתיד - לעתים העתיד הרחוק - שהתרחשותם תלויה בגורמים רבים. לטענת המדינה, מתווה הגז גובש בתום עבודת מטה בין-משרדית מקיפה. הפרקליטות ציטטה את ראש הממשלה,
בנימין נתניהו, שהודה בדיון בוועדת הכלכלה שמתווה הגז אינו אידיאלי, אך טען שבעיתוי הנוכחי, ועל בסיס הנתונים הקיימים - מדובר במתווה הכרחי.
עוד נכתב בתשובת המדינה כי שיקולי החוץ והביטחון הנוגעים לסוגיית משק הגז ניתנים להגשמה ראויה רק במקום שבו שדה הגז 'תמר' יורחב ושדה הגז 'לוויתן' יפותח בפרק זמן קצר ככל שניתן. "ככל שחולף זמן רב יותר עד להרחבת שדה תמר ולפיתוח שדה לוויתן, כך מעמיקה הפגיעה בהיבטים הקשורים ליחסי החוץ והביטחון של המדינה", ציינו בפרקליטות תוך שהם מפנים לחוות דעת של משרד החוץ, של המועצה לביטחון לאומי, של משרד הביטחון ושל צה"ל.
"לממד הזמן לפיתוח שדות תמר ולוויתן ישנה השפעה דרמטית על שיקולים לבר-תחרותיים, הנוגעים ליחסי החוץ והביטחון של המדינה. מכאן, שלכל עיכוב או זירוז של פיתוח השדות יש השלכות משמעותיות ביותר על יחסי החוץ ועל הביטחון של המדינה", הוסיפו.
עוד ציינה המדינה כי פרסום קביעה אודות קיום הסכם כובל בעניינן של בעלות ההחזקה בשדות תמר ולוויתן היה גורר דחייה משמעותית - של שנים ארוכות - בפיתוח השדות. "לכן, בשלב שבו לא ניתן היה לקדם מתווה מוסכם באמצעות צו מוסכם שיקודם על-ידי הממונה על הגבלים עסקיים נדרש היה לבחון את האפשרות והצורך בהפעלתו של סעיף 52 לחוק ההגבלים העסקיים", הסבירו את המהלך שעקף את הממונה על ההגבלים לשעבר, דיויד גילה, שהתנגד למתווה הגז.
