שופטת בית משפט השלום בתל אביב, יעל פרדלסקי, תפרסם בשבוע הבא (19.6.17) את פסק דינה בעניינו של עו"ד יוסי שגב, המואשם בהתחמקות מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל. כתב האישום הוגש ביוני 2010 והוא מתייחס לתשלום שקיבל שגב בשנת 2003; דיוני ההוכחות הסתיימו בדצמבר 2015.

לדברי רשות המיסים, שגב קיבל שכר טירחה בסך כ-15.6 מיליון שקל עבור הייצוג המשפטי שהעניק לליז הרדי, בתו של המיליארדר שאול אייזנברג המנוח המתגוררת בישראל, בהליכי הסכסוך על עיזבון האב. אולם לטענת המדינה, כדי להתחמק מתשלום מע"מ בסך 2.8 מיליון שקל, שגב הציג בפני רשויות מע"מ מצג כוזב, כאילו נתן את השירות המשפטי ללאה אייזנברג, אימה של הרדי, שהינה תושבת חוץ, ולפיכך השירות שניתן לה אינו חייב במס.

לכל אורך המשפט טוען שגב כי התנהגותו הייתה תמימה, ודאי שאינה פלילית, ושהיא מתמצה בפרשנות לגיטימית של חוקי המס. כן טוען שגב כי עצם העמדתו לדין על-ידי רשות המיסים/המדינה בפרשה מהווה רדיפה אישית שלו ואין לה בסיס אמיתי. בהליך האזרחי המקביל קבעה שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, מיכל אגמון-גונן, כי שגב נשכר בידי הרדי ולא בידי לאה אייזנברג, ולכן עליו לשלם את המע"מ שדרשה ממנו רשות המיסים.

לפי כתב האישום, מיד לאחר מותו של אייזנברג האב, שכרה בתו, הרדי, את שירותי משרדו של שגב כדי שייצג אותה בסכסוך הירושה על עיזבון אביה, ואילו אמה, לאה אייזנברג, יוצגה בידי עוה"ד יעקב וינרוט וגיל אוריון (האחרון עבד באותה תקופה במשרד וינרוט). לפי האישום, וינרוט ושגב סיכמו כי הרדי תפעל בחזית אחת עם האם לאה בתקיפת צוואת האב, אך מדובר היה בייצוג נפרד.

רשות המיסים הבהירה, כי היא אינה חולקת על כך כי ללאה אייזנברג צמחה טובת הנאה כלכלית דרמטית משיתוף הפעולה עם בתה, וכי במבחן התוצאה מצבה השתפר פלאים, וכי חלק מהסיבות לשיפור עמדתה הוא אותו שיתוף פעולה. עם זאת, המדינה דוחה מכל וכל את טענת שגב, לפיה טובת ההנאה שצמחה לאייזנברג - דהיינו הגדלת נתחה בכספי העזבון - נבעה בעקבות שירות ישיר אותו סיפקו לה שגב ומשרדו