"ניתן ללא עלות להביא לבטיחות בכביש"

ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ איתן כבל, פתחה (יום ג', 9.2.16) בסדרה של דיונים לבלימת הקטל בכבישים, במתכונת שימוע ציבורי.

חוקר התאונות משה נקש הציע לדבר על תוכניות בטיחות ללא עלות, וציין כי צעדים כמו השהיית האור האדום ברמזור ומניעת פנייה ימינה לכלי רכב ומעבר הולכי רגל במקביל יכולים לחסוך בחיי אדם. יו"ר איגוד קציני הבטיחות בתעבורה, שמעון סודאי, אמר כי הדבר הכי חשוב שצריך לטפל בו הוא הגורם האנושי. "אין נהג מסוכן, יש נהג שלא מודע לסכנות וצריך לטפל בנושא החינוך", אמר. הוא אף קרא להחזיר לסדר היום הציבורי את נושא מאגר פסולי הנהיגה. מנכ"ל איגוד המוסכים, אריה אשד, הוסיף כי בישראל אין חקר עומק של תאונות דרכים, וציין כי רק 0.2% מהתאונות, לפי הלמ"ס, נגרמו מכשל טכני בעוד ב-OECD מדובר על 10% מהתאונות, כשלדבריו הסיבה היא שהדבר לא נחקר לעומק. עוד הוא ציין כי הטיפול במוסכים פרטיים גורם לתאונות ולהרוגים, בשל הכשלים הבטיחותיים. חבר פורום הפעולה למאבק בתאונות הדרכים, גבי גולדשטיין, אמר כי באנגליה הורידו את מספר הנפגעים בצורה חדה באמצעות אכיפה ועלייה דרמטית בקנסות.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, אמר כי משנת 2002 ועד 2012 הצליחה ישראל להוריד ב-47% את מספר ההרוגים, אך בשלוש השנים האחרונות המגמה השתנתה. הוא הציג תוכנית לפיה ניתן להציל את חייהם של 100 בני אדם בשנה, בהשקעה של 320 מיליון שקלים. הוא ציין כי ב-2015 נהרגו 90 בני אדם במוקדי הסיכון שכוללים 63 צמתים מסוכנים ו-215 קטעי כביש, והשקעה בטיפול בהם יכולה להוריד ב-50% את מספר הנפגעים, לפי עבודה של חברת נתיבי ישראל. לדבריו, בשנת 2005 הממשלה החליטה להקצות 400 מיליון שקל בשנה למוקדי הסיכון, אף בפועל הקצתה רק מחצית מהסכום, ולכן נעשתה רק חצי עבודה. הוא הוסיף כי גם תקציב המשטרה פחת ונוכחותה בכבישים דוללה, ואמר כי צריך לרכוש עוד ניידות בעלות של 60 מיליון שקלים וליישם את ההחלטה להציב 300 מצלמות ב-700 קילומטר כבישים.

יושב-ראש הוועדה, ח"כ איתן כבל, אמר בדיון: "הסכנה הרובצת ממש עכשיו לאזרחי ישראל בכבישים היא גדולה יותר מכל סכנה ביטחונית אחרת. כל האזורים בדרכים זה אזור אחד של מלחמה, שצריך להשקיע בו את כל המאמצים הנדרשים ועד שלא נבין זאת שום דבר לא יקרה. ניסיתי לדמיין בית קברות עם 355 קברים - זה בלתי נתפש. מישהו היה מוכן לקבל שבתוכנית עבודה של מערכת הביטחון יודיעו שהם נערכים ל-355 הרוגים מול אויבינו? מישהו היה מעלה על דעתו שהיינו מקבלים זאת? ועוד לא עסקנו בפצועים ובמעגל ההדף הכלכלי החברתי. לא מזמן היה פיגוע קשה ובאותו יום הייתה גם תאונה קשה מאוד, הפיגוע פתח את החדשות, תאונת הדרכים שגדעה משפחה מצאה עצמה כמעט בסוף המהדורה באזכור של שורה, זה היה הרגע שאמרתי לעצמי - לא עוד!".

כבל אף ציין כי הממשלה הציבה לעצמה יעד להורדת מספר ההרוגים בדרכים, אך "לצערנו זו השנה השלישית ברציפות של גידול במספר ההרוגים - ורק תוספת ההרוגים ב-2015 לעומת 2014 הייתה גדולה יותר מכל אירועי הטרור הקשים בתקופה האחרונה. בשלב הזה אני אפילו לא מחפש אשמים אלא מבקש התגייסות של כולם למאבק הזה. מי שלא ירצה להיות שותף ימצא אותי עומד מולו בכל הכוח ואגייס את חברי מהקואליציה והאופוזיציה לעמוד מולו", הבהיר.

יו"ר השדולה למאבק בתאונות הדרכים, ח"כ חמד עמאר, טען כי הוא מנסה ללא הצלחה להעלות את הנושא על סדר היום בכנסת כבר 7 שנים וללא הצלחה. "משרד התחבורה לא שם את הנושאים האלה בראש סדר העדיפות, אלא מקצץ ב-40% את כוח האדם במשטרת התנועה", אמר. הוא קרא להפוך את הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים לרשות עצמאית, לטפל בתאונות הדרכים במגזר הלא-יהודי, להשקיע בחינוך ולטפל באכיפת החוקים שהכנסת מחוקקת. בהקשר זה הוא ציין כי החוק שיזם ואושר בכנסת ב-2010 האוסר על נהגים צעירים לשתות אלכוהול בכלל ולנהוג - לא נאכף. ח"כ אורי מקלב, המשמש כיו"ר ועדת המשנה למאבק בתאונות הדרכים, הוסיף כי בדיונים תצטרך הוועדה לעמוד על כל הבעיות בתחום, ובאמצעות המעקב והפיקוח ניתן יהיה להוביל שינוי. כבל ציין כי ועדת המשנה בראשות מקלב תהיה זו שתמשיך את המעקב לאחר שהוועדה תסיים את הליך השימוע. ח"כ אמיר אוחנה (ליכוד), שסיפר כי היה חוקר תאונות דרכים בצה"ל, אמר כי הוא מגויס למלחמה הזו שאין בה הבדל בין ימין לשמאל. ח"כ תמר זנדברג (מרצ) הוסיפה כי במקביל לעלייה בתאונות ב-2015 נוספו 254 אלף מכוניות פרטיות לכבישים, והמסה העיקרית של התאונות היא עדיין כתוצאה מהרכב הפרטי. לכן קראה לדון גם בקידום התחבורה הציבורית כחלק מהמלחמה בקטל בכבישים.