שלושה קציני משטרה בכירים, שני תתי-ניצבים וניצב-משנה, נסעו במהירות מופרזת - לעיתים בשורה של מקרים - אך טענו שהיו בפעילות מבצעית ולפיכך לא הועמדו לדין וגם לא נקנסו. אלא שבדיקת משרד מבקר המדינה העלתה, שמדובר היה בטענות כוזבות ושהקנסות בוטלו בחוסר סמכות.

בדוח מיוחד על פרויקט מצלמות המהירות (יום ד', 24.2.16) מוסר המבקר, יוסף שפירא, כי מדובר בתנ"צ יהודה דהן, מפקד מרחב ירקון; תנ"צ יזהר פלד, מפקד משמר הגבול בירושלים; ונצ"מ תומר בדש, אז מפקד משטרת באר שבע וכיום מפקד ימ"ר בירושלים. הדוחות נגדם בוטלו בידי מי שהיו ראש אגף התנועה - ניצב דאז ברונו שטיין וניצב משה אדרי (כיום מפקד מחוז תל אביב), וסגן ראש האגף, תנ"צ אלברט אוחיון. "דרך התנהלות זו נוגדת את כללי המינהל התקין ואינה תואמת את המצופה מגוף ציבורי המופקד על אכיפת החוק", אומר שפירא.

שפירא מצביע על שורה של כשלים קשים בשימוש במצלמות, שהחל במארס 2012 - שבע שנים לאחר שהממשלה אישרה את הפרויקט. המשטרה ובתי המשפט לא עמדו בעומס של הדוחות שהפיקו המצלמות, וכתוצאה מכך נמחקו אלפי כתבי אישום בשל התיישנות. במטרה להקטין את מספרם של כתבי האישום, כיילה המשטרה רבות מן המצלמות כך שתיעדו רק נהיגה במהירות כפולה מן המותרת. עוד נמצא, כי חלק מעבירות התעבורה החמורות שתועדו במצלמות לא טופלו כנדרש והן נמחקו כלא היו.

השב"ס סירב למסור פרטים

חמור במיוחד היה הטיפול הלקוי של המשטרה בעבירות תעבורה של נהגי כלי רכב משטרתיים, מדגיש שפירא. עד פברואר 2015 לא הושלם הטיפול ב-53% מהדוחות שניתנו לכלי רכב משטרתיים, מחציתם ויותר מן השנים 2013-2012. מאחר שבאורח שיטתי לא שויכו דוחות התעבורה ליחידות, נאלצה המשטרה נאלצה למחוק מאות רבות של עבירות תעבורה מחמת התיישנות.

גם לגבי הטיפול בדוחות תנועה של כלי רכב של שב"ס נמצאו ליקויים. כלי רכב אלה רשומים במשרד התחבורה על שם משטרת ישראל, והמשטרה מעבירה את הדוחות לשב"ס לשם קבלת פרטי הנהגים. אולם הטיפול בדוחות רבים טרם הסתיים מאחר ששב"ס סירב להעביר למשטרה את פרטי הנהגים - סירוב שאינו מתיישב עם כללי מינהל תקין - ובכך גרם להתיישנות חלק גדול מן הדוחות ולביטולם, מוסיף שפירא.

שפירא אומר: "הדוח מצביע על כשל מערכתי שמנע הפעלה מיטבית של מערך המצלמות, שהושקעו בו משאבים ניכרים; והוא מעלה כשלים מהותיים וערכיים בטיפול המשטרה בדוחות ובכתבי אישום שנרשמו לשוטרים ולקציני משטרה בכירים, הפוגעים הלכה למעשה באמון הציבור במשטרה. על-מנת שמדיניות הממשלה בתחום אכיפת דיני התעבורה תמומש באופן המיטבי, נדרש לבחון את הפעלת הפרויקט עד כה ולהפיק לקחים בדבר יעילותו והשגת מטרותיו, ולהביא לתיקון מכלול הליקויים שהועלו בדוח זה. אם לא יימצא מענה לכשלים המערכתיים שהועלו בדוח ראוי להביא את הנושא לדיון בממשלה.

תרבות ארגונית עגומה

"דרך הטיפול בעבירות התנועה של שוטרים ושל קציני משטרה בכירים, ובמיוחד מסירת דיווחים שאינם מדויקים לצורך ביטול דוחות התנועה, מציבה תמונה עגומה של התרבות הארגונית השלטת במשטרת ישראל. הממצאים בנושא זה, בצירוף קלקולים בתרבות הארגונית במשטרה שעלו בבדיקות קודמות של משרד מבקר המדינה והפרשות שנחשפו לציבור בעת האחרונה בייחוד בקשר לדרג הבכיר במשטרה, יוצרים תמונת מצב מדאיגה של התנהלות המשטרה.

"שיפור המערכים המבצעיים וקידום פעולות ליבה של המשטרה, אין בהם די בלא שתתקיים תרבות ארגונית תקינה. המשטרה, שהיא הארגון המרכזי האמון על אכיפת החוק, זקוקה לאמון הציבור, הן בנוגע לפעולותיה כלפי חוץ והן בנוגע להתנהלותה הפנימית. תרבות ארגונית בריאה נדרשת לשם הטמעת ערכי היסוד של הארגון על-ידי הדרג הבכיר בארגון וחלחולם לשאר הדרגים.

"עשיית דין מיוחד לטיפול בעבירות של אנשי המשטרה בכלל ושל קצינים בכירים בפרט, ובייחוד מתן דיווחים שאינם מדויקים, אינם תורמים לקידום תרבות ארגונית כזו. לפיכך, אין די בתיקון הליקויים העולים במפורש מדוח מיוחד זה, אלא נדרשים שידוד מערכות ותיקון התרבות הארגונית במשטרה. טוב יעשו פיקוד המשטרה והשר לביטחון הפנים אם יקחו את הדברים לתשומת ליבם המיוחדת", מסיים שפירא את המבוא לדוח.

המשטרה מסרה בתגובה: "מונתה קצינה בודקת אשר בוחנת לעומק את הדברים וככל שיעלו נושאים לטיפול, המשטרה תפעל בהתאם. משטרת ישראל פועלת על-פי כל דין ובהתאם לכך, מנחה את אנשיה לפעול ביושר, באמינות ובהתאם לנהלים. כל חריגה מכך, הינה התנהגות אשר אינה עומדת בקנה אחד עם ערכי הארגון ותטופל בהתאם".