"חייבים להפסיק את הלינקג' בין עומק גביית הארנונה לגובה מענק האיזון. אם אין גבייה - הייתי רק על זה מדיח ראשי ערים" אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם בדיון (יום ב', 22.2.16) על נוסחת מענקי האיזון, "ככל שנולדים יותר ילדים בעיר, ראש העיר מתחיל לדאוג. הרי ההכנסה בארנונה לא תלויה במספר הילדים, אבל טיפת חלב ומעון צריך לתת לו. הילד מייצר הוצאה וגם מוריד לך את מבחן ההכנסה, כי הוא לא משלם ארנונה. גם כשיש פוטנציאל גבוה לעיר, באה הממשלה וקובעת - פה תיתן הנחה של 20% ושם 30%, ורק שוכחת לשפות את העיר על ההנחה. אתה קונס את העיר פעמיים. אין לו הכנסה, ואז אתה גם מפחית לו את המענק כי הוא לא גובה מספיק ארנונה. הממשלה חייבת להגדיל את מענקי האיזון כי רוב פעילות הממשלה מתבצעת דרך צינורות הרשות המקומית".
חיים ביבס, יו״ר מרכז השלטון המקומי: "הרשויות במגזר הערבי מהוות 18% מתושבי המדינה ומקבלות 38% מסך מענקי האיזון. התקציב למענקי האיזון הוא 3.1 מיליארד אבל בפועל רק 85% ממנו מגיעים לרשויות, כי לא כל הרשויות עומדות בקריטריון של גביית ארנונה. אם ראש רשות מקומית לא גובה ארנונה - שלחו אותו הביתה, אבל תנו לעיר 100% מענקי איזון".
מרדכי כהן, משרד הפנים: "נוסחת האיזון טובה ככלל. היא מוטה לטובת רשויות חלשות. עם זאת יש בה ליקויים שלא ניתן להמשיך להתעלם מהם. יש לנו תקציב מיוחד להתמודד עם הליקויים".
אחד הכשלים בנוסחת מענקי האיזון הוא כשל המדד החברתי-כלכלי, המודד את חוזק התושבים ולא את איתנות הרשות המקומית. לדוגמה - מועצת הר אדר ממוקמת באשכול חברתי כלכלי 9, אבל אין בה מרכז מסחרי, בנקים, תעשיה או מפעלים שהיו יכולים לייצר הכנסות מארנונה שאינה למגורים, ולכן יש גבול מעשי לסך ההכנסות שהרשות יכולה לייצר.
ממסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת עבור ועדת הפנים עולה כי בשנת 2014 יחס מענקי האיזון מסך גביית הארנונה במגזר הערבי עמד על 135% לעומת 8% במגזר היהודי, כלומר, במגזר היהודי הכנסות הרשויות ממענקי איזון מתוך סך ההכנסות מגביית ארנונה עמדו על 8% לעומת 135% ברשויות ערביות. תלות הרשויות הערביות גבוהה בכל חמש האשכולות שבהם יש רשויות ערביות, כשבאשכול 1 היחס מגיע ל-346% מענקי איזון, המסתכמים בסך 52.7 מיליון ש"ח לעומת גביית ארנונה של 15.2 מיליון ש"ח.
מרכז השלטון המקומי סבור שנוסחת מענקי האיזון ארכאית ואינה משקפת את ההוצאות החדשות שהושתו על השלטון המקומי כגון: היטל הטמנה, השתתפות הרשות בהוצאות הגנת הסביבה, החינוך, הרווחה - מטלות שהועברו מהשלטון המרכזי למקומי במסגרת רפורמות בעשור האחרון.
עלאא גנטוס, נציג הוועדה ארצי של הרשויות הערביות: "יש
ניגוד עניינים ביננו למרכז השלטון המקומי. לכן אנחנו מבקשים שבכל דיון בנושא ישתפו גם נציג שלנו. אין לנו אזורי תעשיה. 85% מתשלומי הארנונה אצלנו הם ארנונת מגורים בתעריפי מינימום. על ההנחות הממשלה מחליטה, אבל אפילו אם לא היינו נותנים הנחות לא היינו מגיעים להכנסה מינימלית. תקציבי חינוך ורווחה אנחנו מקבלים חצי מרשויות יהודיות. יש דוח של האוצר על זה, מסמכים רשמיים. אבל כשמחשבים את מענקי האיזון, מחשבים כאילו אנחנו מקבלים אותו הדבר. אין לנו מקדם העדפה. המשמעות היא שהרשויות הערביות מפסידות כל שנה חצי מיליארד שקל. הנוסחה לא עובדת".