|
בשארה. פסטיבל הניצחון [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
|
"לשלול את אחת מהזכויות המרכזיות של הדמוקרטיה - הזכות לבחור ולהיבחר" דרושות ראיות "משכנעות, ברורות וחד-משמעיות". | |
|
|
|
לא ניתן להתעלם ממגמת ההקצנה של מספר ח"כים ערבים המכהנים כיום, הרומסים כל גבול, ערכי ומדיני
|
▪ ▪ ▪ |
למען הסר אי-הבנה, יש לציין ולהדגיש כי לא כל הח"כים הערביים פעלו נגד המדינה תוך ניצול מעמדם. היו ועדיין ישנם ח"כים ערביים, שפועלים למען המדינה ותורמים לה, ואף היו מי שצידדו באופיה ובמעשיה שנועדו לאפשר את קיומה כמדינה יהודית עצמאית. עם זאת לא ניתן להתעלם ממגמת ההקצנה של מספר ח"כים ערבים המכהנים כיום, הרומסים כל גבול, ערכי ומדיני, ומעיזים המשתלחים ללא מורא במדינה היחידה במזרח התיכון, ואולי אף בעולם כולו, המאפשרת (לחלק) מאזרחיה לפעול ולהסית נגדה בחופשיות שכזו. ראוי לשים לב להתבטאויות ולמגמות המתפתחות לאורך השנים, כמו גם לתגובה הפשרנית, הסלחנית, ולפעמים אף האדישה של מוסדות המדינה, התקשורת ואזרחי המדינה. להלן מספר דוגמאות לכך: - ח"כ תופיק זיאד שנהרג ב-1994 בתאונת דרכים בדרכו מפגישה עם יו"ר הרשות הפלשתינית יאסר ערפאת, מילא תפקיד מפתח בקבלת ההחלטה להכריז על השביתה הכללית ב"יום האדמה" הראשון ב-30 במארס 1976 והיה מהראשונים שנפגשו עם אנשי אש"ף, עוד בזמן שהדבר היה בלתי חוקי.
- ח"כ מוחמד מיעארי, שהיה ממקימי "הרשימה המתקדמת לשלום", גם הוא מהוגי "יום האדמה", השתתף ב-1985 בעצרת זיכרון לפאהד קוואסמה, ממנהיגי אש"ף, שבאותה עת היה בגדר ארגון עויין. ועדת הכנסת שללה את חסינותו, אך זו הוחזרה לו על-ידי בג"ץ (620/85) שביטל את החלטת הרשות המחוקקת בנימוק כי זו הייתה ענישה ולא למטרת הליך פלילי. הצעות נוספות להסרת חסינותו בכנסת בוטלו אף הן.
- ח"כ עזמי בשארה, שברח מהארץ באפריל 2007, השתתף בזמנו ב"פסטיבל הניצחון של החיזבאללה" שנערך ביוני 2000 לאחר נסיגת ישראל מדרום לבנון, ובנאומו בו אמר כי: "חיזבאללה ניצח, ולראשונה מאז שנת 1967 טעמנו את טעמו של הניצחון. זכותו של חיזבאללה להתגאות בהישגו ולהשפיל את ישראל... ישראל נחלה תבוסה אחר תבוסה ונאלצה לצאת מדרום לבנון. זו האמת... לבנון, החלשה במדינות ערב, הציגה מודל קטנטן, שאם נביט לעומקו, ניתן להסיק את המסקנות הנחוצות להצלחה וניצחון" (דן שיפטן, זהותם החדשה של הח"כים הערבים, תכלת 13, סתיו התשס"ג 2002).
בנוסף, בשארה נסע ב-2001 לסוריה לאזכרה לחאפז אלאסד, שבה נכחו גם מזכ"ל חיזבאללה וסגן נשיא אירן, והביע תמיכה בפעולות "התנגדות" לישראל. נאום זה ונאום נוסף הביאו להסרת חסינותו ולהגשת כתב אישום נגדו ב-2001. אך ב-2006 בוטלו ההליכים המשפטיים נגדו משנקבע כי עומדת לו החסינות העניינית, שהיא בלתי ניתנת להסרה. נאום זה ואחרים הביאו לפסילת מועמדותו לכנסת ה-16 על-ידי ועדת הבחירות המרכזית, על סמך סעיף 7א. לחוק יסוד: הכנסת המאפשר למנוע מאדם להתמודד בבחירות, אם יש במעשיו שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית או אם יש במעשיו תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בית המשפט העליון הפך את החלטת הוועדה ואישר, ברוב של 7 שופטים נגד 4, את התמודדות הרשימה. בית המשפט קבע כי כדי "לשלול את אחת מהזכויות המרכזיות של הדמוקרטיה - הזכות לבחור ולהיבחר" דרושות ראיות "משכנעות, ברורות וחד-משמעיות" לקיומן של העילות המופיעות בחוק. על סמך עיקרון זה, קבע בית המשפט כי אין למנוע את מועמדתו של עזמי בשארה לכנסת, כיוון שהראיות שהובאו אינן מקיימות את התנאים הללו. בשארה נמנה גם הוא עם מוזהרי "ועדת אור", שמצאה אותו אשם בעידוד האלימות באירועי אוקטובר 2000, אולם בשל היותו נבחר הציבור, לא ניתנו נגדו המלצות אישיות. במהלך חברותו בכנסת יצא לביקורים בסוריה ובלבנון, חרף האיסור לבקר במדינת אויב. בספטמבר 2006 יצא לביקור בדמשק עם ח"כים נוספים מ בל"ד, שם אמר כי הוא תומך במאבקה של סוריה נגד ישראל, נפגש עם בשאר אסד והביע תמיכה בחמאס ובחיזבאללה. בתגובה, שקל היועץ המשפטי ל ממשלה לפתוח בחקירה פלילית נגדו. - ח"כ עיסאם מחול השתתף בשנת 2005 בתהלוכת זיכרון לשלושה ערבים שהשתתפו בטבח יהודי חברון במאורעות תרפ"ט והוצאו להורג על-ידי הבריטים. בתגובה לביקורת על השתתפותו בתהלוכה להנצחת הרוצחים, טען מח'ול כי מדובר בלוחמים אנטי-אימפריאליסטיים בקולוניאליזם.
- ח"כ סלאח סלים הביע בעבר תמיכה במאבק האלים של הפלשתינים נגד מדינת ישראל. בהתייחסו לחוליות חמאס הפוגעות בחיילי צה"ל, אמר כי "לכל אדם יש זכות לפעול בשטח כבוש נגד חיילים המתעללים באוכלוסייה. העם הפלשתיני סבל מאוד. כל עם שנכבש פעל כך". על אנשי היישוב היהודי בחברון אמר כי "הם לא אזרחים ולא חיילים, הם יתושים".
- ח"כ מוחמד ברכה מכנה את ערביי ישראל "בני העם הפלשתיני בגליל, במשולש ובנגב". הוא דוגל בהקמת מדינה פלשתינית לצד מדינת ישראל, ואילו ישראל אמורה להפוך לשיטתו ל"מדינת-כל-אזרחיה". ברכה קורא לאפשר לערבים אזרחי המדינה לשוב לכפריהם שנחרבו ב-1948 ולבנותם מחדש.
- ב-2010 השתתף ח"כ ברכה במשלחת של הח"כים הערביים ללוב בהזמנת שליטהּ אז מועמר קדאפי. כשנה לפני הירצחו של קדאפי בידי בני ארצו במסגרת הערביב ("האביב הערבי"), טען ברכה כי לפגישה עמו "חשיבות מרחיקת לכת" מבחינת ערביי ישראל. מעניין אם צפה ברכה כי ערביי ישראל ימצאו מקלט מפגעי הערביב במדינת המקלט היחידה של היהודים, בטרם יהפוך אותה למדינת-כל-אזרחיה.
- ח"כ חנין זועבי השתתפה במאי 2010 במשט המרמרה לעזה. בעימות שהתחולל לאחר עלייתם של לוחמי השייטת על הסיפון, נפצעו 10 לוחמים, 9 "פעילים" נהרגו ו-20 מהם נפצעו. דוח ועדת טירקל קבע שפעילי המרמרה הפעילו אלימות קשה נגד החיילים, כולל ירי בנשק חם שגרם לפציעתם של שני חיילים. למרות קביעה זו, האשימה זועבי את מדינת ישראל בביצוע טבח ודרשה לערוך חקירה בינלאומית. השתתפותה במשט, התבטאויותיה הקשות והבוטות אחריו עוררו עליה ביקורת. שר הפנים דאז אלי ישי דרש מהיועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין לבדוק את האפשרות לשלול את אזרחותה הישראלית. בתום הדיון בוועדת הכנסת שנערך ב-13 ביולי 2010, החליטה מליאת הכנסת לשלול חלק מזכויותיה כח"כית. זועבי הגישה עתירה לבג"ץ בנושא בטענה כי לא ראתה חמושים. בתגובה, פרסם צה"ל תיעוד המוכיח כי הח"כית אכן ראתה את הפעילים החמושים. ביולי 2011 החליטה ועדת האתיקה של הכנסת להרחיקה מכל פעילויות המשכן עד סוף מושב הכנסת שהסתיים כשבועיים מאוחר יותר, למעט הצבעות במליאת הכנסת.
היועץ המשפטי לממשלה הורה על פתיחת חקירה נגד זועבי בנושא זה, אך בדצמבר 2011 החליט לסגור את התיק "בשל קשיים ראייתיים ומשפטיים משמעותיים שהתגלו". בעקבות השתתפותה במשט לעזה, פסלה ועדת הבחירות המרכזית את זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-19, אולם בית המשפט העליון, בהרכב של תשעה שופטים, ביטל החלטה זו, וקבע פה אחד שהיא תוכל להתמודד בבחירות. לאחר חטיפת שלושת הנערים ביוני 2014, אמרה זועבי בראיון לתחנת הרדיו 102FM, כי חוטפי הנערים "הם לא טרוריסטים, גם אם אני לא מסכימה איתם. הם אנשים שלא רואים פתח לשנות את המציאות שלהם. הם נאלצים להשתמש באמצעים האלה, עד שישראל תתפכח קצת". דבריה עוררו פניות ליועץ המשפטי לממשלה להעמידה לדין ויוזמות להדיחה מהכנסת. בעקבות התלונות, המליצה המשטרה לפתוח בחקירה פלילית נגדה, אך בסופו של דבר הוחלט שלא לפתוח בחקירה. ח"כ זועבי זוכה לאהדת חמאס בזכות הקו התקיף שהיא נוקטת, שמעט ממנו הובא כאן. - ב-6 בדצמבר 2013 הגישו הכומר גבריאל נדאף התומך בשילוב נוצרים דוברי ערבית בכל מוסדות המדינה, לרבות גיוסם לצה"ל ולשירות לאומי, ותנועת "אם תרצו", תלונה בוועדת האתיקה של הכנסת נגד ח"כ באסל גטאס, בטענה כי הוא: "מנצל את החסינות כדי להסית נגדי ולאיים עלי באופן חריף ביותר כדי שיהיה קל למישהו חסר שכל שיבוא ויפגע בי פיזית". ב-29 ביוני 2015 השתתף גטאס במשט לרצועת עזה שנעצר על-ידי חיל הים הישראלי. בעקבות השתתפותו במשט, ספג גטאס נזיפה מוועדת האתיקה של הכנסת. ביולי הוא אמר כי הוא תומך בחרם על ישראל. ב-6 באוקטובר 2015, כשנשאל האם הוא מגנה את רצח הזוג הנקין ואת פיגוע הדקירה בירושלים, השיב: "עם תחת כיבוש יש לו זכות להתנגד לכיבוש בכל אמצעי שהוא מוצא לנכון. אני אישית, הלוואי והייתי יכול למנוע כל טיפת דם. אני מתנגד לכל הרג וכל דם שיישפך, אבל האחריות על כל מה שקורה נמצאת על כתפיו של ביבי נתניהו".
|