באתר החדשות "אילאף" דווח לאחרונה, שישראל מעבירה למצרים צילומי מזל"ט של פתחי מנהרות בגבול הרצועה ובכך מסייעת לצבא המצרי להרוס מנהרות אלו. בנוסף לכך, ישראל העבירה למצרים מידע על-אודות שיתוף פעולה בין החמאס לשלוחת דאעש בסיני, בדגש על העברת פצועי השלוחה לטיפול ברצועה בתמורה לנשק וכסף. מעניין לראות את חלוקת האינטרסים של החמאס כאשר הארגון נעזר בשלוחת דאעש בסיני, ובמקביל נוהג ביד קשה כלפי שלוחת דאעש ברצועה.

המידע הנוכחי מלמד על שני דברים. הראשון: חזרה על האמירה שהטרור הוא בעיה גלובלית. מעורבים כאן אולי שני ארגונים שונים, אבל אחד מהם מקבל כסף וסיוע מאירן, בעוד שהשני הוא שלוחה אחת של ארגון טרור חובק עולם. השני: שיתוף הפעולה הזה יכול להיות זמני. כעת המצרים פועלים נגד החמאס משום שזה מתאים להם. מה יקרה אם החמאס יפנה עורף לשלוחת דאעש בסיני, או שבשלטון המצרי יעמוד אדם הדוגל בפעילות טרוריסטית מול ישראל? כרגע צריך לנצל בצורה האופטימלית ביותר את המצב הנוכחי מול מצרים, מאחר שלא ניתן לדעת מה יילד יום.

לאחרונה נחשפה פרשת שחיתות קשה של קצין במינהל האזרחי. רובם המוחלט של הפרטים עדיין חסויים, לאור החשש שהדבר יביא לפגיעה בביטחון המדינה. ממה שכן פורסם עולה, שנגד הקצין המדובר עלו האשמות בעבר ואף נדרש לשחררו מהשירות, אך מחלקת סגל באגף כוח אדם דחתה בקשה זו. לפני כחודש הורשע רס"ן יוסף יזיד, גם הוא מהמינהל האזרחי, בעבירות של לקיחת שוחד, זיוף וקבלת דבר במרמה. הוא נידון לחמש שנות מאסר וקנס של 30,000 שקל.

קצין ששירת במינהל האזרחי סיפר שהמורכבות של העובדה מול הפלשתינים יכולה להביא לשיכרון מהכוח. לדבריו, יש לזכור שהקצין מהמינהל האזרחי נחשב בעיניהם כנציג "הכיבוש", שמחזיק בכוח משמעותי על חייהם כמו אישורי עבודה ויציאה לטיפולים רפואיים. דבר זה מעלה את הסיכון להתנהגות לא נאותה.

לאור אפשרות של התנהגות לא נאותה והמקרים האחרונים, נכון יהיה אם יבוצע בדק-בית משמעותי במינהל האזרחי למציאות קצינים או חיילים אחרים המנצלים את כוחם לרעה. כפי שאותו קצין אמר, צה"ל נחשב כצבא הכיבוש שמנהל את חייהם. ניצול לרעה של כוח זה רק יגביר את הכעס והתסכול של גורמים פלשתינים ויפגע עוד יותר בתדמיתה הבינלאומית של ישראל.

הדוח השנתי של המכון הבינלאומי למחקרים אסטרטגיים (IISS) שפורסם לאחרונה, מלמד על סגירת פער טכנולוגי-צבאי בין מדינות העולם. כך למשל, טכנולוגיות שהיו בעבר נחלת מדינות המערב בלבד – כמו טילי שיוט - נעשות נגישות ליותר ויותר מדינות.

לנגישות הטכנולוגיות הזאת יש השפעה בנוגע למלחמה בטרור. אם בעבר טכנולוגיה מסוימת הייתה רק בידי מדינה מערבית דמוקרטית, הסיכוי שהיא הייתה מגיעה לידי ארגוני טרור היה אפסי. כעת, כאשר יותר ויותר מדינות מחזיקות בטכנולוגיה זו, מדינות אלו יכולות להעביר אותן לארגוני טרור או שארגוני טרור ילכדו את הטכנולוגיות המתקדמות. דבר זה מחייב פיקוח הדוק יותר על הימצאות טכנולוגיות מתקדמות ברחבי העולם. ארגון טרור שמחזיק בטכנולוגיה צבאית מתקדמת מעלה בעשרת מונים את כוחו, מעמדו ואיומו על העולם.

ראש ממשלת עירק הודיע השבוע על שחרורה המלא של העיר רמאדי, בירת המחוז הסוני אנבר. העיר שוחררה מידי ארגון דאעש, שהחל את המתקפה עליה בינואר 2014. מאז השליטה על העיר הייתה מחולקת, עד שדאעש כבש את העיר סופית במאי 2015.

הפעילות הבאה של ממשלת עירק ביחס לרמאדי היא בניית העיר, סילוק פצצות ושיקום התשתיות. הבעיה היא שאין כסף לכך. הבעיות הכספיות של ממשלת עירק נובעות מירידת מחירי הנפט, וכעת לא ידוע איך וכיצד תשוקם רמאדי. כך למשל, נאמר שדרושים 15 מיליון דולר רק כדי לנקות מהעיר חומרי נפץ ומטעני צד.

שיקומה של רמאדי הוא חשוב ביותר, מאחר שמדובר בעיר הסונית החשובה ביותר במחוז. חוסר פעילות של הממשלה השיעית, ייראה בעיני התושבים הסונים כפעולה מתוכננת שנועדה להרחיק אותם מהאיזור. הסלמה של מצב זה יכולה להביא לפעילות של אותם גורמים סונים נגד הממשל, או אפילו הצטרפותם לדאעש כדי לנקום בממשל שהפקיר אותם.

לאחרונה עולה בטורקיה השאלה: האם טאיפ ארדואן יפלוש לסוריה? התמוטטות השיחות בז'נבה ובעיקר התקדמות כוחות אסד צפונית לחלב, בתמיכת כוח אווירי רוסי, היא שהעלתה שאלה זו. ההתפתחויות בצפון סוריה על גבול טורקיה, משפיעות על פעילות המורדים המקבלים תמיכה מטורקיה, סעודיה וקטאר. כישלון המורדים באזור לא רק יפגע ביכולותיהם, אלא גם יביא לגל מהגרים חדש לטורקיה.

ארדואן אותת על כוונת טורקיה לפעול בסוריה, כאשר אמר שהוא לא רוצה לבצע בסוריה את הטעות שבוצעה בעירק. ככל הנראה הכוונה היא להחלטה לשלוח חיילים טורקים לעירק ביחד עם כוחות אמריקנים, שלא אושרה בפרלמנט הטורקי.

השאלה היא, מה בעצם טורקיה תרוויח מכניסה לסוריה. בכניסתה למערכה, היא תיתקל בריבוי כוחות שמתנגדים לה: רוסיה, אסד, דאעש והכורדים. כמו-כן, קשה להאמין שנאטו תקבל את כניסתה של טורקיה למערכה, דבר שיחייב את כל מדינות נאטו לפעול בסוריה אם הן עדיין לא עושות זאת. לטורקיה יש הרבה יותר מה להפסיד מאשר להרוויח בנוגע לפעילותה בסוריה, דבר שעליה לשקול בכובד ראש לפני עשיית צעד משמעותי שכזה.