הרשות הארצית לתחבורה ציבורית צפויה להשלים בתוך כחודש וחצי הקמת מוקד אחוד חדש לתחבורה ציבורית. המוקד, בדומה למוקד כל-קו (כוכבית 8787), יפעל 24 שעות ביממה, שישה ימים בשבוע, ומלבד מידע על זמני נסיעות ותעריפים יוכל לראשונה גם לתת מידע בזמן אמת, יהיה מחובר למערכות התפעוליות של המפעילים השונים ויתן מענה מיידי לפניות נוסעים שהושארו בתחנות ויפנה למפעיל בדרישה לתגבור. המוקד יכלול מספר גדול מאוד של עובדים ולא יפעל בשבתות ובמועדי ישראל.
את הבשורה בעניין מסר דרור גנון, מנהל אגף בכיר ברשות, במהלך דיון שקיימה (יום ד', 2.3.16) הוועדה המיוחדת של הכנסת לפניות הציבור, בנוכחות מנכ"ל
משרד התחבורה עוזי יצחקי, בנושא תגבור קווים עמוסים. הניסיון של יו"ר הוועדה, ח"כ
ישראל אייכלר, לפתור את המחלוקת בין משרד התחבורה ל
אגד בשאלה האם על אגד להוציא נסיעת תגבור גם כאשר יצא לא מלא מתחנת המוצא.
גנון מיקד ואמר כי 30% מן הנסיעות בתחבורה הציבורית הן בין-עירוניות, והבעיה קיימת בקווים להם מרחק גאוגרפי ארוך מאוד עם תחנות עצירה רבות. לדבריו, ההנחיה למפעיל היא שמתחנת המוצא לא יוצאים עם אוטובוס מלא ואם האוטובוס מתמלא יש להעמיד אוטובוס נוסף כתגבור, אבל לא תמיד יש אוטובוסים מיותרים לתגבור בשעות העומס. אייכלר שאל האם במקרה זה נגזר על הנוסעים להישאר בתחנות, וגנון השיב כי הנהגים והמפעילים מדווחים על תקריות מעין אלו ועושים סקרים כדי שלהבא יהיה תגבור. הוא ביקש להבדיל בין קווים המשרתים בעיקר את הציבור החרדי ליתר הקווים בשל מאפייני הביקוש השונים. לדבריו, בימי שישי צריך להסיע המוני נוסעים חרדים שרוצים להגיע מעיר לעיר שעה לפני כניסת השבת, ולשם כך קיימים יועצים חרדיים המעדכנים על הימים המיוחדים בהם דרוש תגבור - 168 ימים בשנה(!). הוא דחה את דברי אייכלר כאילו בכל שבוע יש בעיות ואמר כי ברוב שבתות השנה ניתן מענה מלא, ויעידו מודיעין עילית, אלעד ובני ברק.
הוא ציין כי החברות מקבלות קנס פי חמישה על אי-תגבור קו אחרון, והסביר כי ביום רגיל מתבצעות 25 אלף נסיעות בתחבורה הציבורית בקרוב ל-50 אלף תחנות. מנהלת הוועדה לפניות הציבור אמרה כי על שולחנה של הוועדה מונחות ערימות של פניות מצד נוסעים, וגנון השיב כי תחבורה ציבורית אינה תחבורה פרטית - היא נותנת תגבורים ככל הניתן אך אינה יכולה לתת מענה לכל. אייכלר סירב לקבל את התשובה ואמר כי גם מקרים מעטים של השארת נוסעים בתחנות אינם באים בחשבון, ומנכ"ל המשרד יצחקי אמר כי אסור שזה יקרה, והוסיף שצריך למפות את הנקודות הבעייתיות. גנון: "אשתקד הוספנו 250 מיליון ש"ח תשומות, שזה סכום אדיר. השנה - 270 מיליון שקלים. אין לזה אח ורע. ב-30% מהאוטובוסים יוכנסו מכשירי ספירה ונפעל לתקן בעיות תוך כדי תנועה".
מנהל אגף התנועה באגד, עמיר קינן, אמר כי ב-99% מהנסיעות אין בעיה. ח"כ
דב חנין (הרשימה המשותפת) העיר: "איני יודע מה האחוז המדויק, אך זהו אחוז שבו הבעיה עושה הקרנה גדולה מאוד". קינן: "הכי פשוט לומר לנו תגברו נסיעות. אבל השאלה היא האם זה ישים. התשובה היא, שקשה מאוד". גם הוא ביקש לעשות הבחנה בין הקווים החרדיים ליתר הקווים.
לדבריו, דרישות הציבור החרדי גבוהות מאוד, והנסיעות בסופי שבוע הן כמעט פי 2 מאשר הנסיעות בימים א'-ה'. "לפעמים עם כל היכולת לא מצליחים לעמוד במסה, גם אם מעמידים פקחים ואת כל התשומות האפשריות. קינן העיר שאגד תגבר את השירות במגזר החרדי ב-8%. מנהל התנועה של
נתיב אקספרס, נאיף דעקה, אמר כי לחברה צי אוטובוסים גדול בירושלים שיוכל לשמש אותה בתקופות בהן נדרש המגזר החרדי לתגבור, ולכן באישור משרד התחבורה היא מורשית להיעזר בקבלן משנה המעמיד לרשותה 20 אוטובוסים, שמגיעים לתחנה בתוך 15-10 דקות מרגע הקריאה.
ח"כ חנין אמר כי הוא לא היה רוצה לראות הרבה נוסעים בעמידה ואמר כי לפעמים הנהגים רק מעריכים ולא סופרים במדויק. קינן השיב לו ש"הנהג סופר בדיוק - מהפחד", וציין שגם תינוק על הברכיים נספר כנוסע לכל דבר למרות שלא משלמים עבורו.
|
|
|
|
מאיר חן [צילום: ששון תירם]
|
|
|
נושא נוסף שעלה לדיון הוא המגבלה שפסק בג"ץ על העלאה של יותר מעשרה נוסעים בעמידה. הדיון בישיבה חשף מחלוקת ברשות הארצית לתחבורה ציבורית ב משרד התחבורה בין מנהל הרשות למנהל האגף הבכיר. מנהל הרשות, מאיר חן, מעוניין שמספר הנוסעים המירבי יהיה 10, גם בקו השירות האחרון. חן חושש כי הגדלת מספר הנוסעים המותר בעמידה אפילו בנוסע-שניים עלולה ליצור מדרון חלקלק וציין כי יש אוטובוסים שברשיון הרכב שלהם מופיע שמותר להסיע 57 נוסעים בישיבה ו-4 בעמידה. על כן החליט כי בכל האוטובוסים מסוג בין-עירוני, בהם קיימת מגבלה ברשיון הרכב, אין להסיע בעמידה יותר ממספר הנוסעים המורשה ברשיון הרכב ובכל מקרה לא יעלה מספר הנוסעים בעמידה על עשרה בכל זמן נתון. בעבר התבטא בנושא ואמר שלא יוכל לערוב לבטיחות הנוסעים בקווים צפופים ו"בחיי אדם לא מתעסקים".
מנגד, אמר גנון בוועדה כי הרשות ביקשה ודחפה לעקוף את הפסיקה כך שאוטובוסים יוכלו להסיע 11 או 12 נוסעים בעמידה. לדבריו, מצויה הרשות במו"מ בנושא מול משרד המשפטים. הוא העריך שעמדת הרשות תתקבל. נוהל "הנוסע ה-11" אותו מקדם גנון אמור היה להחריג כ-20 קווים ארוכים מאספים ואחרים בעלי מאפיינים מיוחדים (תחלופת נוסעים גבוהה וכדומה), ולאפשר להסיע בהם מספר גדול יותר של נוסעים בעמידה, כפי הקיבולת המופיעה ברשיון הרכב. הנוהל שנגנז ביקש לקבוע כי בנסיעה היומית האחרונה של הקווים הבין-עירוניים כולם לא תהיה מגבלה על מספר הנוסעים, בדומה לקווים המוחרגים, וניתן יהיה להסיע מספר נוסעים גדול בעמידה, כפי המופיע ברשיון הרכב (נוסע לכל 4-3 מ"ר). גנון הדגיש שבכוונתו לקנוס מפעילים שלא יתגברו נסיעות, כדי שלא יתחילו להסיע 20 נוסעים בעמידה. "יש רשימת קווים עם החרגה. אין שום סיבה שזה יקרה למשל ב-480 (קו תל אביב ירושלים)".
|
|
|
|
מדיניות התחשבנות לא מותאמת
|
|
|
|
פת. יחס מחפיר לנהגים
|
|
|
בדיון חשף ציון פת, מנכ"ל חברת קווים, את אחד החסמים המרכזיים בנושא התגבור – הטכנולוגיה הלא-מותאמת. לדבריו, מדיניות ההתחשבנות של המשרד מול המפעילים המקבלים תשלום בהתאם למספר הקילומטרים שביצעו, ומדווחים ל משרד התחבורה באמצעות מערכת "כל נתון" שונתה ובצדק. אולם אליה וקוץ בה: המערכת אינה מתאימה לשימושי המגזר החרדי ששיטת הפעלה המותאמת לצרכיו מתנגשת עם שיטת הקילומטרים.
פת גילה כי אם יבצע תגבור מאמצע מסלול הקו במקום בו נשארו נוסעים ולא מתחילת הקו, לא יקבל תשלום על אותם תגבורים. הוא ציין כי נושא התחשבנות זה מצוי בדיון מול משרד התחבורה, אך הדגיש כי על הרבה נסיעות תגבור המפעילים אינם מקבלים את התשלומים המגיעים להם ולא ניתן יהיה להמשיך כך. גנון אמר שזה לא נכון, ופת המשיך. הוא תיאר את השימוש הגובר בתחבורה ציבורית במגזר חרדי והזכיר שהמפעילים מחויבים לכך שכל אוטובוס יהיה מותאם לתחבורה ציבורית, קרי: מערכת כרטוס שתוכל לגבות תשלום מהנוסע ומערכת GPS שמחוברת למערכות התנועה של המפעיל. גם על כך אמר גנון "לא נכון" ופת המשיך לומר שלאוטובוסי התגבור אין מכונות כרטוס והוא לא יקבל תשלום על תגבור, כי נסיעות אלה לא ייקלטו במערכת האוטומטית של "כל נתון" וצריך לפתור את העניין. הוא ציין כי אצל אגד זה לא עובד כך. עוזי יצחקי, שקלט את הבעייתיות באופן בו מתנהל משרד התחבורה מול המפעילים העיר: "צריך לבדוק את זה". גנון ביקש להפריך את הטענות: "מערכת כל נתון מצוינת, כי אתה יודע כך אם המפעיל ביצע את הנסיעה. קובעים מפות תנועה. המפעיל מזין ומפעיל אותן מראש, וגם מעבר. מערכות הכרטוס מוודאות שהנוסע אכן נסע. בסופו של דבר זה עניין כלכלי. יש חשב. קרה פעם אחת שאמרתי לכם לא לתגבר נסיעות?!" הוא המעיט מחשיבות העניין, אמר שמדובר בעניין טכני, כלשונו, ושאם יש בעיה כללית אחר כך – "נפתור אותה בינינו". עוד הוסיף שהגישה המנחה אינה נשמע ונעשה אלא נעשה ונשמע. כלומר, מתן תגבורים ואחר כך התחשבנות. הוא לא הסביר מדוע לא מתאים משרד התחבורה את המערכות הטכנולוגיות למתחייב בתנאי ההפעלה ומכשיר את גישת "יהיה בסדר". יו"ר הוועדה אייכלר דרש שאופן ההתחשבנות יכלול תשלום על נסיעות שבוצעו בפועל, ולא יהיה עיכוב בתשלום.
עניין נוסף אותו העלה פת בדבריו היה נושא ההתייחסות לנהגים. פת: "רמת השירות נגזרת מהנהג בחזית. אעלה את זה בכל פורום כל עוד אני מנכ"ל קווים. בגבעת התחמושת בבירת ישראל מטילים נהגים את הצרכים מאחורי האוטובוס. נהגים במסוף במצפה מודיעין נמצאים בשמש ובחום בלי מים ובלי מנוחה. בעיית המסופים ותחנות הקצה קשה מאוד. בבני ברק את העירייה זה לא מעניין, מעניין אותה לתת דוחות לנהגים. ח"כ חנין השיב לו: "נדרוש מתן שירותים לנהגים בדיון מיוחד שנקיים בוועדת המשנה לתחבורה ציבורית".
|
|