בית המשפט העליון לא ידון שוב בפסק הדין בו נקבע, כי הסכמי שכר טירחה בין עורך דין ללקוחו אינם נהנים מהגנת החיסיון. הנשיאה
מרים נאור דחתה (11.2.16) שתי בקשות לדיון נוסף בנושא זה.
בדצמבר שעבר קבעו השופטים
אורי שהם,
נעם סולברג ו
ניל הנדל, כי אין חיסיון להסכמים בין העבריין יצחק אברג'יל לבין עוה"ד
יורם שפטל ושרון נהרי.
ביהמ"ש העליון קבע, כי להסכמים אלו אין "קשר ענייני" לשירות המקצועי שנותן עורך הדין ללקוחו, וחוק החיסיון לא נועד להגן על פרטים כאלו.
עוד נקבע אז, כי העובדה שחשבוניות המס או מסמכים חשבונאיים אחרים המפרטים סכומי כסף שהועברו לעורך דין מלקוח, מצויים ברשות עורך הדין, אינה הופכת אותם למסמכים בעלי קשר ענייני לשירות המקצועי שהוא מעניק. למעשה, מסמכים אלה הם מטבעם מסמכים המגיעים לצדדים שלישיים, כגון רואי חשבון ורשויות המס, ומכאן יש להניח כי אין מדובר בפרטים חסויים, קבעו השופטים.
לשכת עורכי הדין ואברג'יל ביקשו לקיים דיון נוסף, בטענה לפגיעה רוחבית בתקשורת החופשית ובאמון שבין עורך הדין ללקוחו. נאור אומרת, כי אכן מדובר בהלכה חדשה, אך לא כזו המצדיקה דיון נוסף בהרכב מורחב, שכן היא אינה מוקשית ואינה סותרת הלכות קודמות של בית המשפט העליון.
נאור מסכימה עם שהם, סולברג והנדל: ההלכה שקבעו "עולה בקנה אחד עם הפרשנות הלשונית של הוראות החוק, לפיהן החיסיון יחול אך לעניינים הנוגעים ל'שירות המקצועי' שמעניק עורך דין ללקוחו או לנושאים שהם בעלי 'קשר ענייני' לשירות זה. שכר הטרחה הינו חלק מהמעטפת החיצונית בלבד של הקשר בין עורך הדין ללקוח. ככלל, אין הוא קשור לתוכנה של ההיוועצות, שהיא הגרעין הפנימי של השירות המקצועי. מעטפת חיצונית זו אינה קשורה קשר ענייני או נוגעת לשירות המקצועי שמעניק עורך הדין ללקוח.
"...החיסיון נועד להבטיח את זכותו של הלקוח לתקשורת חופשית בינו לבין עורך דינו, על-מנת להבטיח את יעילות ייצוגו. בניגוד לטענות המבקשים, איני מוצאת כי ההלכה שנקבעה פוגעת, ככלל, בתכלית זו. ממילא מדובר, כפי שמציין השופט נ' סולברג, ב'סוד גלוי', לפחות כלפי רואי החשבון ורשויות המס. ובכל מקרה, בית המשפט ציין מפורשות כי במקרים החריגים בהם עשויה להיפגע התקשורת החופשית בין עורך דין ללקוחו, ניתן יהיה לחרוג מההלכה שנקבעה".
נאור דחתה גם את טענתו של אברג'יל לפיה הלכה זו עלולה לפגוע בעורכי הדין הפרטיים ולהביא להעדפת ייצוג בידי הסנגוריה הציבורית (לה אין הלקוח משלם). בהקשר זה היא חוזרת על קביעתו של בית המשפט העליון לפני שני עשורים, לפיה "בין הזכות ל
חופש העיסוק לבין זכות החיסיון של הלקוח אין ולא כלום". את הלשכה ייצגה עו"ד דקלה קליין-יונה.
