הנוכל הסדרתי דימיטרי מלכיאל, אשר הוציא מקורבנותיו מיליוני שקלים בתרגיל "עוקץ", ירצה 10.5 שנות מאסר - קבע (10.3.16) המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, אליקים רובינשטיין. בית המשפט העליון דחה את ערעורו של מלכיאל על הרשעתו והקל במידת-מה בעונשו.

רובינשטיין מתמצת כך את מעשיו של מלכיאל: "במהלך השנים 2011-2007, בעת ששהה המערער מחוץ לגבולות ישראל והיה אסיר נמלט, ניהל מסכת מרמה מתוכננת, שיטתית ומתוחכמת, במסגרתה קיבל במרמה כספים רבים ממאות אזרחים וגופים ישראלים. מסכת המרמה התמקדה בקבלת כספים מאזרחים יוצאי חבר העמים שהיו זקוקים להלוואה, ושעל-פי רוב לא יכולים היו לקבלה במסגרות הבנקאיות המקובלות.

"לשם הוצאת תוכניותיו אל הפועל, היה המערער מפרסם מודעות המציעות הלוואות בתנאים נוחים. כשהיו פונים אליו בעקבות מודעות אלה, היה דורש מן הפונים כספים בתואנות שונות כתנאי מקדים לקבלת ההלוואה, וזאת מבלי שתהא לו כל כוונה להעניק הלוואה או להשיב את הכספים שדרש. את הכספים קיבל המערער לידיו באמצעות אנשי קש שגויסו על ידיו, שתפקידם היה לקבל את כספי המרמה בישראל ולהעבירם למקום שהותו באוקראינה".

סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, ג'ורג' קרא, הרשיע את מלכיאל בקבלת דבר במרמה, הלבנת הון, זיוף מסמך, סחיטה באיומים, הדחה בחקירה, עבירות מחשב ועבירות נוספות. במהלך הדיון בערעורו, חזר בו מלכיאל מהערעור על הרשעתו במרמה, וטען שחלקו בפרשה היה שולי. על כך אומר רובינשטיין, כי זוהי גרסתו השלישית של מלכיאל, אשר הועלתה רק לאחר הרשעתו, וכי דומה שהוא מנסה להמשיך לשטות בבתי המשפט ובגורמי החקירה כפי שעשה מראשית הדרך.

"יש צורך בשילוב של כשרון רב להרע עם שפלות מוסרית עמוקה כדי להקים בניין מרמה אשר כזה", אומר רובינשטיין. בין היתר הוא קובע, כי מעשיו של מלכיאל קיימו את יסודות עבירת הלבנת ההון, תוך חזרה על פסיקתו של בית המשפט העליון בנושא. רובינשטיין אומר, כי הלבנת הון מתקיימת כאשר מטרתו של העבריין היא להסתיר את פירות עבירותיו לצורך שימוש עתידי, וכי הלבנת הון יכולה להתבצע בחפיפה לעבירה המקורית ולהיות חלק מאותם מעשים עצמם.

בנוגע לעונש אומר רובינשטיין, כי תיק זה חריג לחומרה מתיקים אחרים של עבירות כלכליות - הן בקשר למספר הקורבנות והיקף המרמה, והן לנוכח ריבוי העבירות וסוגיהן. "מסכת
מרמה זו נועדה להוציא כספים מאנשים קשי יום וחסרי אמצעים ממילא.

"המערער לא נעצר לאחר שהצליח ורימה אותה קבוצה דלה, והוא שב והמשיך לרמות אותה קבוצה בשנית ובשלישית תוך ניצול מצוקתם הקיומית. המערער הגדיל (או 'השפיל') לעשות, בכך ש'עקץ' כל מי שנקרה בדרכו בהקשר לתוכניתו, הקורבנות ה'בסיסיים' ועימם 'עובדיו', ועוד העז פנים בהפקדות המרמה הגדולות מן החוב, כדי להכביר חטא על פשע ולהשיג כסף נוסף", אומר רובינשטיין.

עם זאת, כאמור, בית המשפט העליון הקל מעט בעונשו של מלכיאל, משום שנטל אחריות חלקית והביע נכונות לפצות את קורבנותיו. קרא קבע, כי מלכיאל ירצה עשר שנות מאסר על מעשיו הנוכחיים, והפעיל במצטבר עונש מאסר על תנאי בן 14 חודשים שהיה תלוי ועומד נגדו. העליון קבע, כי רק שישה חודשים מהמאסר המותנה יופעלו במצטבר, כך שמלכיאל ירצה 10.5 שנות מאסר.

השופטים יורם דנציגר וענת ברון הסכימו עם רובינשטיין. את מלכיאל ייצגו עוה"ד נועם בונדר ואסף יפרח, ואת המדינה - עו"ד שרית משגב.