בין התלונות המוצדקות על בתי הדין הרבניים, כפי שהן מופיעות (23.3.16) בדוח השנתי של נציב התלונות, אליעזר ריבלין:

• בית הדין הרבני הגדול צריך לעמוד על המשמר ולמנוע מאחד הצדדים לנצל את ההליכים - כולל נסיונות גישור - כדי להימנע מקיום פסק הדין. הליכי גישור אינם מצדיקים שיהוי כה ניכר כמו במקרה שהובא בפני ריבלין.

• בית הדין הרבני הגדול סגר בקשות ללא מתן החלטה, בשל טעות של אחד מעובדי המזכירות.

• בית דין רבני איזורי השתלח בעורך דין בביטויים קשים, שלא היו נחוצים להחלטה, והדיין אף ציין ששוחח עם כמה מעמיתיו והם שותפים לדעתו השלילית על אותו עורך דין.

• דיין אמר לאישה ש"היא מעמידה פני מסכנה" וחשד בלא הצדקה שהיא מקליטה את הדיון.

• בית הדין נתן בשנת 2015 פסק דין בתיק גירושין שנפתח בשנת 2006, אך לא הכריע ברוב הסוגיות. הוא גם לא נקט סנקציות נגד הבעל, שהתעלם מהוראותיו.

• אדם הפקיד בבית הדין ייפוי כוח להעברת חלקו בדירת בני הזוג לידי אשתו, אך כאשר היה צורך לממשו - מסר בית הדין שהוא אבד. רק לאחר ארבע שנים איתרה אותו עורכת דינה של האישה באחד התיקים.

• בית הדין נתן צו עיכוב יציאה מן הארץ למשך חצי שנה, למרות שבסמכותו לתת אותו לחודש בלבד.

• בית הדין לחץ על אישה לקיים דיון מיידי בנושא משמורת, במקום לאפשר לה ליצור קשר עם עורכת דין.