כשהציגה ענבל אור (יום ה', 24.3.16) את רשימת חובותיה, התייחסה בצורה מעורפלת וקצת מזלזלת לחובות לרשויות המס. היא טענה כי מדובר ב"טענה" של הרשויות, כאילו "קיים חוב שנוי במחלוקת בגין עסקות מהעבר, וטרם הוצאה שומה על-פי מיטב השפיטה".

אלא שלאור קרה פנצ'ר: ממש באותו יום הודיעה רשות המיסים רשמית: אור חייבת לנו 17 מיליון שקל, וזה עוד בטרם סיימנו לבדוק את כל החברות ואת כל העסקות שלה.

חוץ מזה, לא העבירה אור באחרונה מע"מ שקיבלה מקוני דירות, וכן לא ניכויים במקור מהכנסות שונות, סך הכול 800 אלף שקל. החברה גם מודה בחוב של 1.8 מיליון שקל למס הכנסה. אם נחבר את הכל, נקבל חובות בסך 19.6 מיליון שקל, עוד לפני גמר הבדיקה של עסקות מהעבר.

שניים מאלו שבדקו נתונים אלו ואחרים לגבי אור היו רואה החשבון זוהר קנה ועו"ד פינחס דגן (לא ברור אם הוא או שותפו עו"ד בועז וילנסקי). ביום ראשון שעבר מונו השנים כחברים בצוות בן חמישה יועצים לאור, שיעמדו לצידה ויעזרו לה לנהל את העסק. קנה, נשיא לשכת רואי החשבון, היה אמור להיות מן הסתם הכוכב של הצוות.

עברו ארבעה ימים, הגיע פורים (יום ה', 24.3.16) ופתאום עלה על הבימה המחזה "ונהפוך הוא" במהדורה מודרנית: היועצים החליטו, אחרי ארבעה ימים ושלושה לילות, שלא יהיו יועצים לאור, שיש להוציא מידיה את הניהול ולהעבירו לנאמנים. בתשלום. הם מתנדבים - ראו זה פלא - להיות שניים משלושת הנאמנים (כרגע, לא קיבלו את התפקיד). הנאמן אינו קשור לבעלי החברה, ואינו מקבל הוראות מאור. הוא פקיד של בית המשפט, מנהל מטעמו את החברה וחייב לדווח רק לשופט.