"הכתובת הייתה על הקיר אלא שהאחראים על כך לא קראו אותה". כך אומר בית המשפט המחוזי בירושלים על מחדליה של המשטרה, שהובילו לרצח שירה בנקי בת ה-16 בידי ישי שליסל במצעד הגאווה בירושלים ביולי 2015. השופטים נאוה בן-אור, רפי יעקובי וארנון דראל הרשיעו (יום ג', 19.4.16) את שליסל ברצח בכוונה תחילה.

שליסל סירב לכל אורך המשפט לנהל הגנה, בטענה שהוא מוכן להישפט רק בידי מי שהוסמכו בידי הקב"ה. הוא גם סירב להעיד להגנתו, ובמקום זאת החל למסור הצהרה אידיאולוגית - שנקטעה בידי השופטים בשל חוסר הרלוונטיות שלה למשפט.

בית המשפט מבסס על ההרשעה על עדי הראייה הרבים, על דבריו של שליסל עצמו לפני הרצח ואחריו ועל תמונות הרצח. עוד מזכירים השופטים, כי שליסל נבדק ונמצא אחראי למעשיו. לדבריהם, מדובר ברצח שתוכנן בקור רוח מצמרר, מתוך "קנאות חשוכה, האוטמת אותו מלראות בני אדם לנגד עיניו". הם מציינים: "כל עדי הראייה תיארו את הנאשם כמי שהיה מוכוון מטרה, כמי שפעל בקור רוח ובנחישות, כמי שהניף את הסכין בעוצמה רבה".

בית המשפט מוסיף: "הנאשם השתמש בסכין, במאכלת, שסוגלה להמית. הוא החדיר אותה פעם אחר פעם, בעוצמה, בתנופה מלמעלה למטה, בגופם של הקרבנות האקראיים שבחר. הוא התקרב לקורבנותיו בשקט, דקר אותם בגבם כך שלא יכולים היו להתנגד. לא היה כל היסוס בתנועותיו, הן היו חסרות עכבות, ממוקדות מטרה. הדקירות כוונו כולן לפלג הגוף העליון, שבו איברים חיוניים (לב, ריאות) וכלי דם עיקריים. מאחר שהנאשם צולם בעת מעשה, יכולנו להתרשם באופן ישיר מן הנחישות, מן העוצמה בה הונפה הסכין בתנועת שחיטה, מלמעלה למטה, לעבר גבם של אלה שנקרו על דרכו".

על מחדלי המשטרה אומרים בן-אור, יעקובי ודראל: "משטרת ישראל הייתה מודעת לסיכון הנובע מן הנאשם, ששוחרר זמן קצר לפני המצעד. לא לחינם הופצה תמונתו בקרב השוטרים שהיו אמורים להגן על הצועדים. הקלות הבלתי-נסבלת בה הצליח הנאשם לחדור אל בינות לצועדים ולבצע את זממו עד שנעצר, אינה נתפסת. והלא הגיע עד למחסום משטרתי שהוצב בפתח רחוב לינקולן, וכל שנעשה הוא מתן הוראה סתמית לנאשם להסתלק מן המקום. לא נעשה יותר מכך. וכך כשהגיע לצומת הרחובות וושינגטון וקרן היסוד, נראה הנאשם פעם נוספת על-ידי שוטר מג"ב, שחשד בו, וליווה את תנועותיו במבט. הנאשם הספיק להתרחק ממנו, להיכנס לתוואי המצעד ולהתחיל בביצוע זממו.

"התמונה העגומה המצטיירת כי לקחים שאמורים היו להיות מופקים מן המצעד של שנת 2005 [בו ניסה שליסל לבצע רצח] לא הוטמעו, ולא נעשה שימוש מושכל במידע מודיעיני ואחר שהיה בידי המשטרה. הכתובת הייתה על הקיר אלא שהאחראים על כך לא קראו אותה".

לבסוף מעיר בית המשפט, כי קיים אבסורד בכך ששליסל ריצה את מלוא עשר שנות המאסר שנגזרו עליו בגין מעשיו הקודמים, לא קיבל אף חופשה בשל מסוכנותו - אך לאחר שחרורו לא היה נתון לפיקוח כלשהו. השופטים מציינים, כי אין כל תוכנית דומה לזו המוטלת על עברייני מין, לגבי עבריינים כמו שליסל שנותרים מסוכנים גם לאחר ריצוי עונשם.

שליסל הורשע ברצח בכוונה תחילה, בשש עבירות של נסיון לרצח ובפציעה בנסיבות מחמירות. את המדינה ייצגה עו"ד אשרת שוהם, ומטעם הסנגוריה הציבורית הופיע עו"ד זכריה שנקולבסקי.