חבר הכנסת יואב בן-צור (
ש"ס) דורג במקום הראשון מבין חברי הכנסת מהקואליציה במדד הדת והמדינה שפרסם (יום ד',20.4.16) מרכז ליב"ה, לליבה יהודית בציבוריות הישראלית.
הסקירה, העוסקת במושב החורף של הכנסת ה-20, מנתחת נושאים בענייני דת ומדינה שעלו לדיון בכנסת. היא בודקת את פעילות החקיקה של חברי הכנסת ופעילות ועדות הכנסת והמליאה. במבט כולל, נראה כי המושב הנוכחי של הכנסת התאפיין בעיקר בהצהרות על הצעות חוק, ופחות בקידום ממשי. לדברי ליב"ה, הדבר נכון הן לגבי הצעות חוק שמטרתן לשמור על הזהות היהודית, והן הצעות חוק המערערות את זהותה היהודית של המדינה.
"להבנתנו, מצב זה הוא בעקבות המאזן הפוליטי המורכב בו נתונה הקואליציה, כאשר סיעת 'כולנו' מהווה גורם מאזן שלילי לקידום הצעות חוק חיוביות", הסבירו. "לצד זאת, ניסיונות החקיקה הפוגעות בזהותה היהודית של המדינה מעמידים את הקואליציה באתגר מתמיד בנוגע לשמירה על הציביון היהודי של המרחב הציבורי בישראל".
בן-צור צוין כבעל פעילות חיובית בענייני דת ומדינה. במהלך מושב החורף, קיבל 35 נקודות. הוא הגיש מספר רב של הצעות חוק בנושאי דת ומדינה וכן גם אושרה הצעת חוק שהגיש למניעת עיקול מיטלטלין מבתי תפילה. עוד הגישהצעה לסדר בוועדת הכלכלה שדנה בפערים חמורים של
תחבורה ציבורית בשבת שפעלה בהיקף נרחב נוכח שעון החורף וכן גם בכפייה על נהגי אוטובוסים לנסוע בשבת. בן-צור: "אמשיך לקדם חוקים ופעילות למען שמירה על צביונה היהודי של מדינת ישראל".
בעשירייה הפותחת דורגו חברי הכנסת שולי מועלם-רפאלי (
הבית היהודי),
בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי),
משה גפני (
יהדות התורה),
מיקי זוהר (ליכוד),
יעקב מרגי (ש"ס), מנחם
אליעזר מוזס (יהדות התורה),
ניסן סלומינסקי (הבית היהודי), מרדכי יוגב (הבית היהודי),
אורי מקלב (יהדות התורה) וסוגרים את הרשימה באותו דירוג:
ישראל אייכלר (יהדות התורה),
אברהם נגוסה (הליכוד) ו
יגאל גואטה (ש"ס), שרק לאחרונה נכנס לכנסת.
לרעה צוינה פעילותו של ח"כ
אלעזר שטרן (יש עתיד) ש-18 פעמים חתם על "הצעות חוק בעייתיות". אחריו בפער ניכר (6 חתימות) נמצאים חברי הכנסת
תמר זנדברג ממרצ,
סופה לנדבר מ
ישראל ביתנו, ו
איתן כבל ו
קסניה סבטלובה מ
המחנה הציוני.
ממחלקת המחקר של מרכז ליב"ה נמסר כי אין אומדן מדויק של כלל הפעילות בענייני דת ומדינה בכנסת, כי פעולות רבות נעשות מאחורי הקלעים בהסכמים ובסיכומים שבעל פה. בנוסף, אין התייחסות לפעולות השרים במסגרת משרדי הממשלה, מה שמהווה נדבך נוסף במערכה על הצביון היהודי של המדינה.
עם זאת, ציינו כי לא ניתן להתעלם משתי מסקנות ברורות - גם בקואליציה הנוכחית, בה ישנו רוב מובהק של חברי כנסת דתיים ומסורתיים – רובן הגדול של הצעות החוק בענייני דת ומדינה בעייתיות; חוסר היוזמה האקטיבית של חקיקה ותיקוני חקיקה לחיזוק הצביון היהודי של המדינה הוא ככל הנראה הסיבה שמאפשרת הפעלת לחצים אדירים על הממשלה ובסופו של דבר מביאה לכרסום מתמיד בצביונה היהודי של מדינת ישראל.