שופטת בית משפט השלום בתל אביב, לימור מרגולין-יחידי, אמורה לפרסם מחרתיים (יום ג', 3.5.16) גזר דין הנוגע במישרין לעו"ד יורי גיא-רון - שנטל חלק בבחירתה לשופטת. למרות זאת, היא לא פסלה את עצמה. כך עולה מבדיקת News1.

גיא-רון, לשעבר ראש לשכת עורכי הדין, היה אחד משני נציגי הלשכה בוועדה לבחירת שופטים בשנים 2008-2000; כיום ידוע, כי במחצית השנייה של תקופה זו ביצעה כנרת גיא-רון את העבירות שהכניסו מיליונים לחברה המשותפת לה ולבעלה, כפי שהודתה. מרגולין-יחידי מונתה לשופטת ביוני 2007.

הצבעותיהם של חברי הוועדה אינן מתפרסמות, ולכן לא ידוע האם גיא-רון ונציג הלשכה השני תמכו במרגולין-יחידי. יש לציין באופן כללי, כי משוא פנים עלול לפעול לחיוב כמו גם לשלילה, דהיינו: הכרת טובה או "נקמנות".

כתב האישום נגד כנרת גיא-רון עוסק במעשי מרמה שהזרימו 4 מיליון שקל בשנים 2008-2004 לקופתה של חברת ג.פ אפיקי שיווק, הנאשמת גם היא. כתב האישום מדגיש מיד בראשיתו, כי מדובר בחברה שבבעלות גיא-רון "ובן זוגה" ששמו אינו נזכר בו. לא רק שמעשי המרמה בהם הודתה כנרת גיא-רון העשירו את בעלה לצידה (בשל העובדה שהם מנהלים משק בית משותף וממילא גם נכסיהם משותפים), אלא שהחברה הפרטית שיורי גיא-רון הוא אחד משני בעליה - נאשמת גם היא.

כל עונש שתטיל מרגולין-יחידי על-כנרת גיא-רון יפגע כמובן בעקיפין בבעלה, ואילו כל עונש שתטיל על ג.פ אפיקי שיווק יפגע במישרין ביורי גיא-רון. למרות מסך ההתאגדות של החברה, הרי שכאשר מדובר בחברה פרטית - ברור שפגיעה בקופתה היא פגיעה בכיסיהם של בעליה, בין אם הללו סופגים הפסדים, בין אם אינם יכולים למשוך דיבידנדים ובין אם עליהם להזרים לה כספים נוספים.

בנסיבות אלו נראה, כי היה ראוי שמרגולין-יחידי תפסול את עצמה מלדון בתיק שיש לו השלכות ישירות על מי שהשתתף בבחירתה לשופטת. בית משפט השלום בתל אביב הוא הגדול ביותר בארץ ומכהנים בו כ-100 שופטים, כך שלא הייתה כל בעיה למצוא שופט אחר שידון בתיק. זאת ועוד: מאחר שמדובר בהסדר טיעון בו המחלוקת היחידה היא על העונש, לא מדובר ביצירת עומס מיותר אצל שופט אחר.

כפי שפורסם ב-News1, מרגולין-יחידי כבר העניקה יחס מיוחד לכנרת גיא-רון ולחברה, כאשר קיבלה ללא כל היסוס את בקשתן לקיים את כל דיון הטיעונים לעונש בדלתיים סגורות. בכך, חרגה מרגולין-יחידי מהנוהל המקובל והיומיומי, שלפיו רק נימוקים הקשורים במובהק לצנעת הפרט נשמעים בדלתיים סגורות. במקרה הזה, אפילו הטיעונים המשפטיים הוסתרו מעיני הציבור.

עד למסירת הידיעה (יום א', 1.5.16) לא התקבלה תגובת הנהלת בתי המשפט.