בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
ב-2015 אירעו 410 מקרים בלבד לעומת 766 ב-2014, ירידה של 46% ● הסיבות העיקריות לירידה הדרמטית - תגבור אמצעי הביטחון סביב מוסדות יהודיים באירופה, הסטת תשומת הלב מהקהילות היהודיות ליחסי נוצרים-מוסלמים בעקבות גל הפליטים בפוקד את אירופה והחשש הגובר ממתקפות טרור ברחבי אירופה
מספר התקריות האנטישמיות האלימות ברחבי העולם ירד באופן דרמטי למדי במהלך 2015, בעיקר לאחר החודשים הראשונים של השנה, בהשוואה ל-2014 - כך עולה מדוח מצב האנטישמיות בעולם לשנת 2015 שנערך על-ידי מרכז קנטור והקונגרס היהודי האירופי לשנת 2015.
מהדוח עולה כי ארעו 410 מקרים אלימים במהלך 2015, לעומת 766 ב-2014, ירידה של כ-46%. בדוח מציינים כי זהו המספר הנמוך ביותר בעשור האחרון, אך צריך לקחת בחשבון כי 2014 הייתה שנה קשה בעקבות מבצע צוק-איתן, וכי מספר המקרים האילמים ב-2015 הוא פחות או יותר שווה לזה של שנת 2011, וכי לעומת 2013 מדובר בירידה של כ-26%.
הירידה במקרי האלימות באה לידי ביטוי בכל דרכי הפעולה: ירידה דרסטית נרשמה בשימוש בנשק (ירידה של למעלה מ-60%) והצתה (ירידה של למעלה מ -50%). ירידות נרשמו גם באיומים וונדליזם. באשר לאנטיישמיות ביחס למטרות יהודיות, הירידה הבולטת ביותר היא במקרים שבוצעו נגד בתי כנסת (ירידה של כ-70%!), אלימות כלפי יחידים רשמה ירידה של קרוב ל-50%, כמו גם נגד בתי ספר ומרכזים קהילתיים. המספר הרב ביותר של תקריות אירעו נגד בתי קברות ואנדרטאות. הגורמים לירידה במקרי האלימות נובעים משלוש סיבות עיקריות:
עלייה באמצעי הביטחון סביב מוסדות יהודיים, בייחוד מאז המתקפה בינואר 2015 בפריז על משרדי העיתון שרלי-הבדו וסופר-כשר, שבהן נהרגו 17 בני אדם, והמתקפה בחודש פברואר על בית הכנסת הגדול בקופנהגן, במהלכה נהרג המאבטח. אמצעים אלה תוגברו גם בעקבות אירועי הדמים בפריז בחודש נובמבר האחרון, בהם נרצחו 138 בני אדם ומאות נפצעו.
גל של יותר ממיליון פליטים שזורם לתוך אירופה (בעיקר מוסלמים מהמזרח התיכון, אפריקה ואפגניסטן). גל זה גרם למיקוד תשומת הלב של הימין הקיצוני לאורך כל שנת 2015. הדאגה העיקרית של אנשי ימין הוא האיום הדמוגרפי/חברתי/ תרבותי שגל זה עלול להוות לארצותיהם. יתר על כן, מספרה של האוכלוסייה המוסלמית שכבר היגרה לאירופה בשנים שעברו יחד עם הקהילות המוסלמיות הוותיקות, נעה כבר בין 40 ל-52 מיליון. אוכלוסייה זאת מרגישה תחת מתקפה מאז שהחל גל הפליטים ב-2015 - כאשר החשש העיקרי הוא כי הם מהווים איום פוטנציאלי קבוע לעתיד ומקור לטרור בשילוב אלה שהוכשרו בידי דאעש ונשלחו חזרה לאירופה. התוצאה מחשש זה - תשומת הלב הוסטה מהקהילות היהודיות ליחסים בין מוסלמים לנוצרים. במקביל, נרשם מספר גדל והולך של מקרים בהם נוצרים תקפו מוסלמים, גרמו להצתות של מרכזי עולים, בתי קברות ואפילו מסגדים.
הסיבה שלישית, החשש הגובר באירופה מטרור שמקורו בחוגים מוסלמים קיצוניים שכבר שהו באירופה ואלה שמיובאים על-ידי דאעש לתוך הערים האירופיות, פתח את דלת ההזדהות או לפחות הבעת אהדה עם הקהילות היהודיות ועם ישראל, וניתוח שונה ביחס כלפי היהודים האלימים בישראל בעשורים האחרונים. כתוצאה מכך, האפשרות של קשרים הדוקים יותר ובריתות בין יהודים ונוצרים מול האיום המוסלמי, עלתה לאחרונה במספר אופנים. מנהיגים ופוליטיקאים גדולים הדגישו את תפקידם של היהודים בתרבות ובהיסטוריה אירופית תוך הבעת סולידריות - "צרפת ללא יהודים היא לא צרפת", אמר ראש הממשלה מנואל ואלס - והטיף לצורך לנקוט באמצעים ראויים להגן על היהודים ועל הסדר הציבורי. הצהרת האפיפיור פרנציסקוס שפורסמה ב-10 בדצמבר 2015. הצהרה הפרו-יהודית המפתיעה, שבה הוא תמך בשיתוף פעולה, רגישות והבנה הדדית בין יהודים וקתולים, ואמר כי "נוצרי לא יכול להיות אנטישמי". אפילו כמה ממפלגות הימין בצרפת ובאוסטריה נרתעו מאנטישמיות וניסו למשוך יהודים לשורותיהן כדי להבטיח להן עמדה חיובית כלפי ישראל. לבסוף, חשוב לציין כי לא היה עימות צבאי בין ישראל לשכנותיה במהלך 2015.
נשיא המדינה הצהיר כי מדינת ישראל לא עשתה די למען ניצולי השואה ▪ "כשהגיעו לכאן ניצולי השואה לא הבנו, לא רצינו להבין ולא יכולנו להבין" ▪ ראש הממשלה תקף את הפוליטיקאים הבריטים האנטישמים ואת האנטישמים החדשים שהפכו את מדינת ישראל לאויבת האנושות ▪ "אני מצהיר - לא תהיה עוד שואה" (ריבלין. לא רצינו להבין)
בוורשה כל יום הוא יום השואה, כי בעיר בה שכנה הקהילה היהודית הגדולה ביותר באירופה - היום כמעט ואין מניין לתפילה. האם ראוי להחזיק בכוח את הגחלים האחרונות של היהדות כאן, או שמא מוטב שכולם יעלו ארצה? (נותר בית כנסת אחד)
ערב יום הזיכרון לשואה ולגבורה, השתתף יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין במיזם "נרות זוכרים" והדליק נר לזכר קדושי השואה. אדלשטיין אמר כי זוהי יוזמה חשובה ויפה, המחברת רבים בדרך מיוחדת ואנושית לזיכרון ולאנשים שאיבדנו בשואה. "החיבור ליחיד שנספה חיוני נוכח ממדיה העצומים והמפלצתיים, והמאמץ לקרב ולאפשר את הזיכרון ראוי להערכה מיוחדת גם לאור התמעטותם הקבועה של הניצולים", דבריו. ([צילום: דוברות הכנסת])
משלחת הכנסת לפולין נתקלה (יום ד', 4.5.16) במשלחת תלמידים מקזבלנקה, מרוקו בבית הכנסת "אייזיק" בקרקוב. ח"כ שולי מועלם-רפאלי (הבית היהודי) אמרה להם בהתרגשות: "ישראל היא ביתכם. סבותיי במרוקו לא חלמו שאהיה חברת כנסת במדינת יהודים". מועלם-רפאלי קשרה בין יום הזיכרון השואה ליום הזיכרון לחללי צה"ל וסיפרה על בעלה, משה מועלם ז"ל, שנהרג באסון המסוקים. בתגובה, פצחו התלמידים בשירה רמה של "עם ישראל חי". (מועלם-רפאלי. ישראל ביתכם [צילום: דוברות הכנסת])
מזכירה: 80% מהשופטים הפדראליים במערב גרמניה בתחילת שנות ה-60 שירתו גם בעידן הנאצי ▪ אומרת על תנועת ה-BDS: מובילה את גל האנטישמיות החדש (משפט נירנברג. מקום מרכזי)
הניסיון הפרימיטיבי לשכנע את הבריות כי כל שקרה הוא שהאוניברסיטה גזרה מטעמים של ריצוי כל הדעות שלא תהיה שירה בכלל, ועל כן במקום שאין שירה אין צל הדרה, מכסה על אמת ערומה בעששית שקופה (אוניברסיטת בר אילן [צילום: איתמר לוין])
הרב הראשי לשעבר של ישראל הרב מאיר לאו התרגש בתערוכה שנפתחה באוניברסיטת חיפה ומתמקדת בסיפור חייו מילד במחנה הריכוז בוכנוואלד ועד לעלייתו לישראל בקבוצה הראשונה של עליית הנוער למחנה המעפילים בעתלית (הרב לאו בתערוכה [צילום: דוברות אוניברסיטת חיפה])
עם הנושא בשורה והבטחה אלוקית אינו יכול לברוח מיעודו. וייעודו הוא לשבת כאן בארצו ולהילחם עליה בשביל לנצח, ולא כדי להשאיר את הרוצחים בחיים (תשיב מלחמה [צילום: פלאש 90])
סליחה. הנהלת אוניברסיטת בר-אילן אינה שואלת רשות מאיש לאיזה לחצים היא רשאית להיכנע. לא אומר שזה עניינה, כי זה לא רק עניינה, אולם איני יודע אם רגישותו של הדיוט כמותי יכולה להשפיע על רגישותה של מכללה לדיסוננס שהיא יוצרת בהשקת איסור שירת נשים לטקס עילוי נשמת האנשים והנשים שנירצח בשואה.
אם יהיה נס והגהנום הזה אי-פעם ייגמר, תזכור דבר אחד - מכאן אתה הולך רק לארץ ישראל. שאלתי את אחי הגדול 'למה?' והוא ענה לי: ארץ ישראל זה הבית של כל היהודים. שם לא הורגים יהודים", כך סיפר היום (יום ג') הרב ישראל מאיר לאו, בתערוכה מיוחדת שנפתחה באוניברסיטת חיפה ומתמקדת בסיפור חייו מילד במחנה הריכוז בוכנוואלד ועד להגעתו בקבוצה הראשונה של "עליית הנוער" למחנה המעפילים בעתלית.
יד ושם עורכת סיורים למבקרים (אומנם בטיוח כדי לא לחשוף את נציגי השלטון בארץ שלא נקפו אצבע). גם תלמידים נוסעים מזה שנים לביקורים בפולין, אך האם לקח השואה אכן נלמד?
במוזאון יד ושם יש אגף מקודש מיוחד לדפי העדות. ב"דפֵּי העֵד" נחשפים הבאים למשכן 'יד ושם', לעדויות כתובות, שרועדות מעוצמת הזוועה. בין העדויות הלב קופא למקרא עדות על מותה הנורא של צעירה בשם מרים. מוסרת העדוּת היא בת משפחתה והיא מציינת, ששם נעוריה של מרים הוא מרים ז'יטלני. מי שמסרה את העדות היא אחיינית של אותה צעירה שנספתה. לפי דף העדות - מרים הייתה מורה בבית ספר 'בית יעקב', בעיירה קטנה ליד ורשה.
כשבקפלן מתחדשות ההפגנות הסוערות להפלת הממשלה, כחזרה לימי טרום השבעה באוקטובר, מתברר כי ההפגנות למען החטופים מתמזגות איתן, מזדהות עם אותה מטרה ויושב לו ראש הנחש במינהרה אי-שם ברפי...
ההגדה אינה מסמך קפוא אלא טקסט גנרי שמחזיק רעיון המתחדש עלינו מדי תקופה ממצרים העתיקה שבה העבדים העברים סיפרו על יציאת האבות מהגלות, עד ליציאת מצרים של תקופתנו היא מדינת ישראל