אנו בין הזמנים, בין יום הזיכרון ליום העצמאות. נולדנו בימים סוערים, ימים שבהם חשנו, שאנו דור ראשון לגאולה. גדלנו וראינו איך החלומות הגדולים מתנפצים אל סלעים ומשבָּרים, איך כיסופים נשרטים ודוהים בשדות זרים. הילד של אז, ראה כיצד הכל היה עדיין ילד. והנשמה עדיין מייחלת במסתרים...מגששת, מחפשת אותם ניצוצות של חזון, של אותו קסם, זוהר התקומה. ארון הספרים זוכר הכל, חש את המרחקים ואת הגעגועים. הקרעים עודם בעצֶבֶת, מחכים ליד אוהֶבֶת. עַם הסֵפר עדיין על קו התֶּפֶר. יום עצמאות שמח!!
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
