פיקוח מבוזר יתר על המידה, ריבוי תקנות וצווים המגדילים את הוצאות יצרני המזון וגורמים להתייקרויות, פיגור בשחרור מזון בנמל חיפה - זוהי רשימה חלקית של הליקויים עליהם מצביע (יום ג', 24.5.16) מבקר המדינה, יוסף שפירא, בנושא הפיקוח על המזון.

למעבדות לבריאות הציבור ולמעבדות הפרטיות אין יכולת לבדוק אם במוצר מזון כלשהו יש חיידקים ורכיבי מזון שחלקם מסוכנים ואפילו מסרטנים. משרד הבריאות לא מיפה את יכולת המעבדות לבדוק חומרים ורכיבים מסוכנים במזון, הוא אינו ערוך לבודקן ובכך קיימת סכנה לבריאות הציבור.

בנוסף לכך, משרד הבריאות אינו מתקצב את המעבדות בהתאם לפרמטרים אחידים, כגון כמות הבדיקות ומאפייניהן או היקף כוח האדם שמועסק בהם. הכנסות המעבדות מביצוע בדיקות בעבור גורמי חוץ אמורות לממן את ההפרש שבין תקציבן ובין הסכום הדרוש להן. לשם כך נאלצות המעבדות לעסוק בפעילות שיווקית ומסחרית לאיתור ולהרחבה של מאגר הלקוחות שלהן.

כמו-כן קיימת מצוקה של כוח אדם במעבדות לבריאות הציבור והעדר עתודה מקצועית. כמחצית מן העובדים הם בני 55 ומעלה, ואולם המשרד לא הכין תוכנית לקליטת כוח אדם חלופי לקראת פרישתם. עובדים רבים פרשו בלי לבצע חפיפה עם עובדים חדשים מפני שאלו עדיין לא גויסו.

לאור הממצאים ממליץ מבקר המדינה, כי משרד הבריאות ומשרד החקלאות יטמיעו את דרישות החוק החדש למזון ויפעלו לשיתוף פעולה ביניהם כדי לאפשר פיקוח מועיל על הייצור והייבוא של מזון. על משרד הבריאות לבחון את אופן תפקודו של שירות המזון ושלוחותיו בנמלים על כל דרגיו, ולחתור לצמצום זמני הטיפול בשחרור מזון מיובא בנמלים ולהקלת הנטל הביורוקרטי, כדי להשפיע על התחרות בענף.

באשר למעבדות לבריאות הציבור קובע המבקר, כי על המשרד להבטיח את זמינותן ואת תקינותן של המעבדות ולוודא שהתשתיות שלהן יהיו ברמה נאותה. לפיכך ראוי שהמשרד יגבש תוכנית הצטיידות רב-שנתית, שתלווה בתקציב מתאים לפי סדרי העדיפות של צורכי המעבדות בעתיד.