"בחרנו דיינים שיודעים איך לפתור בעיות ולא למשוך אותן. יש נשים עגונות ויש בעלים עגונים; צריך להזדרז כמה שיותר". כך אומר (יום ד', 18.5.16) הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הרבני הגדול, הרב יצחק יוסף, בהשתלמות במכון להשתלמויות של לשכת עורכי הדין.

לדברי הרב יוסף, לדעתו עדיף להסדיר את הגט לפני הסדרת נושא הרכוש, שכן "מפלס השנאה יורד אחרי הגט". הוא אומר, כי לעיתים מנסים עורכי הדין למשוך את הזמן, מתוך מחשבה שהדבר ישתלם להם - והוא סבור אחרת. לדבריו, פעם אחת בלבד הרים את קולו בבית הדין - כאשר עורך דין ניסה להאריך את הדיון ולהשיג עוד ועוד, למרות שהכל כבר הוסכם ואף הוזמן הסופר לכתוב את הגט.

עוד אמר הרב יוסף, כי צריך כתפיים רחבות כדי להתיר "וזה מה שחיפשנו. הדיינים החדשים עובדים במלוא המרץ והולכים בקו של 'כוחא דהיתרא עדיף'". עם זאת הבהיר, שמשמעות הביטוי אינה שיש להתיר כמה שיותר, אלא שמי שמתיר - בקיא יותר ויש לו כתפיים רחבות יותר. הוא הרחיב את הדיבור על מקורות המציגים את עדיפות ההיתר, תוך שימת דגש על התרת עגונות.

הרב יוסף גם סיפר על תיקים בני שנים רבות, כולל בני 15 שנים ו-42 שנים, שגילה שעודם פתוחים בבית הדין הגדול כאשר נכנס לתפקידו לפני שלוש שנים. בין היתר, הוא התיר ממזרים לבוא בקהל וביקש מאביו, הרב עובדיה יוסף, שיחתום על הפסק - אך לא הספיק לקבל את החתימה לפני פטירת אביו. במקרה אחר, ביקש וקיבל הרב יוסף מידע מהמוסד על נעדר, איש מאפיה, כדי להתיר את אשתו מעגינותה.

הרב יוסף סיפר, כי בשנה שעברה התארח בקהילת מונסי שבארה"ב ונתן דרשה על הלכות פסח, בו "לפי הספרדים הכל מותר חוץ מחמץ, ואצל אשכנזים הכל אסור חוץ מתפוחי אדמה. כשיצאתי, קפץ עלי מישהו שחום עור כמו אובמה, כזה גבוה, וקצת נבהלתי. הוא אמר: כבוד הרב. טוב, הוא יודע עברית, קצת נרגעתי.

"הוא אמר: כבודו אמר שיש ספרדים ויש אשכנזים; אני, כשהתגיירתי, אמרו לי שיש תורה אחת. הסברתי לו, ואמרו לי שהוא יושב כל היום בבית המדרש ובקיא ב'ילקוט יוסף' יותר ממני [שחיברתי אותו]. הוא אמר: כבוד הרב, בוא נעשה שכולם יהיו ביחד. אמרתי לו: תירגע, כשיגיע המשיח - כולם יהיו אגודה אחת".