רק במקרים קיצוניים תוטל אחריות בנזיקין על חברות דירוג של ניירות ערך (מעלות ומידרוג) - קובעת (15.5.16) שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב, רות רונן, המובילה בתחום התביעות הייצוגיות בשוק ההון.

לדברי רונן, "חברת דירוג חבה ככלל בחובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי המשקיעים שהסתמכו על חוות דעתה בהחלטות ההשקעה שלהם. עם זאת, יש להיזהר בקביעת היקף החובה הזו, לא להרחיבה יתר על המידה, ולקבוע כי היא הופרה רק במקרים קיצוניים".

רונן מסבירה, כי ההשפעה הרחבה שיש לדוח הדירוג מהווה מחד שיקול שעשוי להצדיק הטלת אחריות על מעלות ומידרוג כדי ליצור הרתעה יעילה; מאידך-גיסא, הטלת אחריות יתר עלולה לגרום לאפקט מצנן שירתיע את החברות מלבצע את עבודתן. "בהנחה שקיומן של חברות דירוג הוא חשוב ומשמעותי לשוק ההון, יש להיזהר מפני תוצאה שמשמעותה היא הרתעת יתר של חברות כאלה, שעלולות להימנע ממתן חוות דעת והערכות גם כאשר אלה אינן רשלניות", קובעת רונן.

רונן דחתה את בקשתה של נעמי לביא לאשר תביעה ייצוגית נגד חברת מידרוג, בעקבות הדירוג שנתנה בשנים 2013-2012 לאיגרות החוב של מפעלים פטרוכימיים, בעלת השליטה בבתי הזיקוק. באוקטובר 2012 העניקה מידרוג לכל סדרות האג"ח דירוג אחיד של Ba1 עם אופק שלילי, אך ביוני 2013 פיצלה את הדירוג בין הסדרות בהתאם לבטחונות שהוצמדו להן.

לביא טענה, כי הדירוג של אוקטובר 2012 היה רשלני והתעלם מהכללים של מידרוג עצמה, וכי כבר אז היה מקום להבדיל בין הסדרות השונות. מידרוג השיבה, שהשינוי היה הכרחי רק ביוני 2013, לאחר שלא התממשו התחזיות לשיפור במצבה של בתי הזיקוק ונוצרה סכנה ממשית לכשל פרעון של הפטרוכימיים.

לביא הסתמכה על חוות דעת של פרופ' ירון זליכה, אך רונן העדיפה את חוות הדעת של פרופ' ויליאם צ'יימברס ופרופ' דן גלאי מטעם הפטרוכימיים. היא קובעת, שמידרוג פעלה על-פי נהליה שלה ובהתאם למדיניותה במקרים דומים, וכן על-פי נהלי סטנדרד אנד פור, אותה היא מייצגת בישראל, וכי הדירוג נעשה בצורה מקצועית. היא מקבלת את ביקורתו של צ'יימברס על חוות הדעת של זליכה, בין היתר בכך שהטענות שבה הן כוללניות ולא מוכחות.

לסיכום קובעת רונן, כי לא הוכחה אחריותה של מידרוג לנזק שנגרם (אם נגרם) למחזיקי האג"ח, לא הוכח שהיא הפרה חובה חקוקה ולא הוכח שהיא הציגה מצג שווא או מצג מטעה. לביא חויבה בתשלום הוצאות בסך 50,000 שקל.