ועדת המשנה של ועדת הכלכלה לתחבורה ציבורית עסקה (יום ג', 24.5.16) בשילוט בשפה הערבית בתחבורה הציבורית, בישיבה שהתקיימה במסגרת ציון יום השפה הערבית בכנסת. ח"כ דב חנין פתח את הדיון ואמר כי האוכלוסייה הערבית צריכה תחבורה ציבורית בהיקפים גדולים, כשחלק מרכזי מהנגישות לתחבורה הציבורית מתחיל בשפה.

מנהל תחום תכנון תחבורה ציבורית במשרד התחבורה, גבי נבון, התחייב בדיון כי עד סוף אוגוסט יתורגם השילוט בתחבורה הציבורית לערבית וכך גם באינטרנט וביישומון.

ח"כ חנין הוסיף כי משרד האוצר בחר שלא לשלוח נציג לדיון אך מסר כי אין בכך צורך מאחר שמשרד מוכן להקדיש לכך את כל התקציבים הנדרשים.

ח"כ יוסף ג'אברין (הרשימה המשותפת) אמר כי בתחבורה הציבורית צריך שילוט בתחנות, בתוך האוטובוסים, כריזה בערבית ושימוש בערבית באינטרנט וביישומונים השונים. לדבריו, אין זה נכון שרוב הערבים יודעים את השפה העברית. הוא גם ציין מחקר שקשר בין בטיחות בדרכים לשפת האם בשילוט.

נבון אמר כי כל שלט חדש שמוצב חייב לכלול גם את השפה הערבית, והדבר מובנה בדרישה מהמפעילים. הוא הוסיף כי המשרד עובד יחד עם האקדמיה לשפה הערבית כדי לתרגם את השילוט הקיים ולהחליף 18 אלף שמות. הוא הוסיף כי השילוט והכריזה בתוך האוטובוסים יתבצע ביישובים שמעל 50% מהם דוברי ערבית וגם האפליקציה למידע תתורגם לערבית. ח"כ עאידה תומא סלימאן אמרה כי צריך תרגום לערבית באוטובוסים לא רק במקומות בהם מעל 50% דוברי ערבית, כדי לאפשר לדוברי ערבית להשתמש בתחבורה הציבורית ולנסוע לכל מקום. היא הוסיפה כי צריך לכתוב מידע בערבית ולא לתרגם אותו ואמרה כי בשמות מקומות לדוגמה התרגום שונה משמם הערבי.

מניעות טכניות

ישראל רום, מנהל חטיבת מחשוב ומידע באגד: "אגד מכבד את דוברי השפה הערבית. הוא אחראי הן על שילוט החל בשילוט מחוץ לתחנות וכלה באוטובוסים. מצאנו שבשילוט החיצוני אין אפשרות לעברית או ערבית, כי הוא מיושן. בשילוט פנימי - הצגים הם באותיות מרובעות ולא מותאמים לאותיות הערבית המעוגלות. זה בעייתי לא רק מבחינה כספית, משום שיש התאמה לדגם האוטובוס, לסוג האוטובוס, למיקום באוטובוס ולכל הנושא המכני. אולי זה גורם לכם לחיוך. אבל נבחן מה הפתרון. ישנם שלושה כיווני פתרון: להחליף שלט בשלט. ישנם שיקולי כדאיות כי יש אוטובוסים שבתוך שנה-שנתיים יוצאו משירות וחבל על הכסף. יש לאגד כ-3,000 אוטובוסים. באלפי אוטובוסים יש בעיה. אני לא נותן מספרים מוחלטים כי יש מו"מ על הסכם חדש, לגבי תחלופת האוטובוסים. עם זאת, האוטובוסים החדשים מאז 2015 מותאמים לכל שפה".

ליאור פופוביץ', סמנכ"ל טכנולוגיות ומערכות מידע באפיקים: "אנחנו חווים בעייתיות בהטמעה באוטובוסים עצמם, בחומרה ובהתקנת תוכנה. גם אצלנו קיימת בעיה לגבי אוטובוסים שייצאו משירות".

עו"ד שדא עמאר מהאגודה לזכויות האזרח אמרה כי פריסת השילוט האלקטרוני תהיה בעשרה ישובים בלבד הכלולים בתוכנית החומש וב-100 שלטים דיגיטליים מתוך 5,000 בכל הארץ. נבון השיב כי המשרד מוכן להציב גם 300 שלטים אלקטרונים הבעיה היא ונדליזם (משחיתנות) והרס של השלטים, יומיים אחרי שהם מוצבים. ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא שאל אם יש סטטיסטיקה שמוכיחה זאת או שזה רק סטיגמה ונבון השיב: "איפה ששמנו שלטים במגזר היה ונדליזם". הוא הוסיף והבהיר כי השילוט הסטטי יתורגם בכל הארץ.

יונתן מנדל ממכון ון ליר, החוקר את מקומה של השפה הערבית בישראל, אמר כי הונדליזם הוא בעיקר על הכיתובים בערבית על השלטים אותו מרססים יהודים. לדבריו, מאותתים משהו מסוכן לדוברי השפה. הממסד צריך להיות נחוש כנגד התופעות האלה.

"זאת שפה רשמית על הנייר, אבל בפועל היא לא באמת רשמית וזה מקביל לייחס לאזרחים הערבים, שהם בפועל אזרחי המדינה אבל מופלים לא פעם". באשר לתחבורה הציבורית אמר כי השפה צריכה לדבר עם האזרחים הערבים. זו סוגיה פוליטית. השפה הערבית היא עבור הערבים ולא עבור יהודים והממסד הישראלי".

ח"כ נורית קורן (ליכוד) אמרה כי חשוב שהשילוט יהיה מתורגם ושמות המקומות יהיו כמו שהם בעברית והוסיפה כי חשוב שגם האוכלוסייה הערבית תלמד עברית ותאמר עכו ולא עכה. ח"כ חאג' יחיא אמר כי הוא נתקל בשילוט שנדמה כי מי שתרגם אותו היה גוגל ולא בני אדם. הוא סיפר, למשל, כי ראה שלט בבית חולים שתרגם את המילה מלווים - אנשים שיכולים להתלוות לחולה, למילה מלווים כמי שנותנים הלוואות. לכן, אמר, צריך להיעזר באנשים שמכירים את השפה. ח"כ עבדאללה אבו מערוף הוסיף כי השפה הערבית היא המדוברת ביותר בעולם והיפה ביותר בעולם ואמר כי חייבים שהיא תהייה השפה השנייה הבולטת בחיי היום יום. "בתחבורה הציבורית הדבר חשוב ביותר וזה ראי לשקף דו-קיום נכון במדינה", אמר.

ד"ר עאמר דהאמשה, חוקר השפה הערבית אמר כי ישנן טעויות פוגעות, כגון: במקום בית ג'ן - בית ג'אן, שפירושו מעון השדים. וכן נסרת במקום נצרת. מוחמד חלאילה מעמותת סיכוי ציין כי ניתוב השיחות במוקדי תחבורה אינו מפנה ישירות למרכזן דובר ערבית ומצריך שיחה עם מרכזן מתווך דובר עברית.

ח"כ עבד אל חכים חאג' יחיא (הרשימה המשותפת) אמר כי התרגום נעשה בידי גוגל ולא בידי אנשים. לדוגמה, במקום "החניון מלא" נכתב בערבית "החניון שלם", ובבית חולים נכתב בעברית שלחולה יכולים להצטרף שני מְלווים, בעוד שבערבית נכתב שני מַלווים.

סמנכ"ל עמותת ידיד, רן מלמד, אמר כי בשנים האחרונות יש שיתוף פעולה בין משרדי ממשלה לארגונים אזרחיים, וציין כי ידיד מסייעת למשרד השיכון ולביטוח הלאומי בתרגום לערבית. הוא קרא למשרד התחבורה להרים את הכפפה ולהזמין את הארגונים האזרחיים לסייע. סמנכ"ל הרגולציה של רכבת ישראל, דן לנדאו, אמר כי כבר כיום השילוט הסטטי בתחנות קיים גם בערבית. הוא הוסיף כי בחודשים הקרובים יעלה אתר משודרג לרכבת עם מידע בערבית וביולי יעלה יישומון בערבית. כמו-כן הוסיף כי ב-330 קרונועי EMU שיסופקו לרכבת בעתיד, עד 2019, תהיה אפשרות להגדיר גם את השפה הערבית בצגי המידע. "עד סוף השנה הזו ההנגשה בערבית תהיה גבוהה מאוד".

היו"ר חנין סיכם את הדיון ואמר כי ועדת המשנה תמשיך לעקוב אחרי ההתפתחויות. "תחבורה ציבורית זה שירות חברתי ראשון במעלה, וכדי שהוא יהיה אפקטיבי הוא צריך להיות נגיש גם ברמה הלשונית כשהמטרה היא שהאזרח הערבי צריך לראות את השמות שהוא מכיר על השילוט", אמר. הוא בירך על המהלך של משרד התחבורה מול האקדמיה לשפה הערבית ועל הנכונות של הארגונים האזרחיים להתגייס לעניין. "במהלך כזה גדול יהיו שגיאות, זה ברור. טוב שיוצאים לדרך ולא מחכים עד שהכל יהיה מושלם, אבל כשנתקלים בשגיאות חשוב שתהיה ערנות ותיקון ליקויים", הוסיף חנין.