נשיא בית הדין הארצי לעבודה,
יגאל פליטמן, נתן (יום ב', 6.6.16) תוקף של פסק דין לתקנון המשמעת של ההתאחדות לכדורגל - הראשון מסוגו, הקובע אלו סנקציות יכולות הקבוצות להטיל על שחקניהן. התקנון גובש בידי ההתאחדות וארגון השחקנים הפועל במסגרת ההסתדרות.
התקנון קובע מדרג של עונשים - החל מסנקציה חינוכית של פעילות קהילתית וכלה בהתרה חד-צדדית של החוזה. הוא מתיר לראשונה לקבוצות להשעות שחקנים לתקופה של עד חודש, תוך תשלום משכורות ומתן אפשרות לשמור על הכושר, אך ללא תשלום פרמיות על נקודות והרחקה מהאימונים הקבוצתיים.
עוד נקבעו בתקנון קנסות מפורטים בהתאם לחומרת העבירות, כאשר בכל סעיף נקבעות תקרות בשקלים ובאחוזים מהשכר החודשי. כך למשל, הקנס המירבי בליגת העל בשל אי-הופעה למשחק יהיה 20,000 שקל; על הדלפות לתקשורת - עד 8,000 שקל; על הפרת כללי אורח החיים הספורטיבי - עד 8,000 שקל; על כרטיס צהוב וכרטיס אדום בליגת העל - עד 2,000/4,000 שקל, בהתאמה.
עם זאת, הקבוצות לא יוכלו בעתיד להטיל סנקציות כספיות בשל כשלונות ספורטיביים, כפי שנעשה בכמה מקרים - כולל בעונה האחרונה. התקנון קובע במפורש, כי יכולת המשחק לא תהווה עילה לקנס, אלא אם כן השחקן נמנע במכוון מלהתאמץ. ביטול חד-צדדי של החוזה יתאפשר במקרים חמורים במיוחד, כגון תקיפת אוהד בידי שחקן, הימורים על משחקי הקבוצה, הימורים בלתי חוקיים כלשהם וארבע הרשעות על אותה עבירה בתוך עונה אחת.
התקנון גם מחייב את הקבוצות להקים ועדת משמעת, בה יהיו שני חברים מטעם הקבוצה ונציג אחד של ארגון השחקנים; הוועדה תדון רק בהרכב מלא. השחקנים יוכלו להיות מיוצגים בידי עורכי דין ויוכלו לדרוש להביא עדים מטעמם. על עונשים חמורים - השעיה וקנסות שמעל 40,000 שקל - ניתן יהיה לערער בפני ועדה בת שני חברים: נציג של מינהלת הליגה ונציג של ארגון השחקנים.
