בית המשפט העליון נתן שני פסקי דין סותרים באותו תיק - טוענים (יום ד', 8.6.16) איל אושדי ואיתמר זר בבקשה לבטל את פסק הדין השני.

מדובר במחלוקת בין חברת י.ש אבן-ישראל לבין אחרים בנוגע להערת אזהרה שנרשמה על קרקע שבבעלותה. בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את בקשתה של אבן-ישראל למחוק את הערת האזהרה, והיא הגישה לבית המשפט העליון בקשה לערער על ההחלטה.

לטענת אושדי וזר, ב-10.4.16 דחה השופט נעם סולברג את הבקשה בהחלטה המשתרעת על פני 17 עמודים, אשר הופיעה באתר הרשות השופטת ונשלחה לצדדים. למרות שההחלטה לא הוכתרה במילים "פסק דין", הם אומרים, ברור שבכך הסתיים הטיפול בתיק - שכן הבקשה לערער נדחתה. אלא שלפתע, ב-5.6.16, ניתן פסק דין בן 24 עמודים בו התקבלה בקשת רשות הערעור, הוא נדון לגופו והתקבל.

באותו פסק דין כלל לא מוזכרת החלטתו המקורית של סולברג, שאף נמחקה מאתר הרשות השופטת. סולברג עצמו כתב את חוות הדעת הראשונה בפסק הדין, בה סבר שיש לדחות את הערעור. אולם בדעת רוב קבעו השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל, כי הערעור מתקבל. לדברי אושדי וזר, אין כל אפשרות להותיר על-כנו את פסק הדין השני, תהיה אשר תהיה הסיבה לפרסומו, שכן הוא סותר את ההחלטה הראשונה אשר סיימה את הדיון בתיק. הבקשה הוגשה באמצעות עו"ד גיא לוסקי.

News1 מציין, כי אורך חוות דעתו של סולברג הוא 17 עמודים - כאורך ההחלטה הראשונה. בדיקה מעלה, כי קיימת זהות בין החלטה זו לבין חוות דעתו של סולברג בפסק הדין השני. לא ברור, לפיכך, כיצד הפכה החלטה סופית ומחייבת לדעת מיעוט בפסק דין מאוחר יותר.