חטיפת שלושת הנערים [צילום: AP]
|
|
69% מהשמועות נמצאו נכונות |
המחקר שבוצע בוצע בזמן-אמת קובע כי עיתונאים, אנשי צבא וכוחות חרום היו שותפים להפצתן במהלך המבצע ● מעל 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי מבצע
69% מהשמועות שהופצו בוואטסאפ במהלך מבצע "שובו אחי"ם לאיתור גופות הנערים שנחטפו - נמצאו נכונות - כך עולה ממחקר חדש שבוצע בזמן-אמת על-מנת לנסות ולאתר את השמועות שהתפשטו בוואטסאפ בישראל, אך בעיקר לנסות ולאתר את מקורן, מסלול הפצתן ואת הגורמים המפיצים אותן.
המחקר בוצע על-ידי תומר סיימון, סטודנט לתואר שלישי במחלקה לרפואת חרום, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם בעיתון היוקרתי Computers in Human Behvior, בהנחייתם של פרופ' אבישי גולדברג וד"ר ברוריה עדיני.
המחקר קובע עוד כי עיתונאים, אנשי צבא וכוחות חרום היו שותפים להפצתן במהלך המבצע. מחקרים אחרים מהעולם מראים אחוזים נמוכים משמעותית של נכונות השמועות וכן הבדלים בנוגע לגורמים שהפיצו אותן. כמו-כן, סיימון מציג במחקרו כי הציבור בארץ בחר להשתמש בוואטסאפ להעברת שמועות, שכן לעומת פייסבוק הוא נתפס באופן מובהק כפרטי יותר וההודעות המועברות בו נתפסות כאמינות יותר. המחקר מציג כי מעל 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי מבצע "שובו אחים".
"שמועות מהגדרתן הן פיסות מידע שלא ניתן לתקף את תוכנן בזמן-אמת, ובמיוחד כשקיים צו איסור פרסום, אך מאחר שהן נתפסות כ'הגיוניות' ומשתלבות עם המציאות של הקוראים אותן, רבים מקבלים אותן כנכונות ומשתפים אותן הלאה. במהלך המבצע חלק מהשמועות הגיעו אף לקצינים ולחיילים שעסקו באיתור הנערים, וערערו את ביטחונם בנוגע לנחיצות פעילותם", מסביר סיימון.
המחקר בוצע על-ידי תומר סיימון, סטודנט לתואר שלישי במחלקה לרפואת חרום, בפקולטה למדעי הבריאות באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, ופורסם בעיתון היוקרתי Computers in Human Behvior, בהנחייתם של פרופ' אבישי גולדברג וד"ר ברוריה עדיני.
המחקר קובע עוד כי עיתונאים, אנשי צבא וכוחות חרום היו שותפים להפצתן במהלך המבצע. מחקרים אחרים מהעולם מראים אחוזים נמוכים משמעותית של נכונות השמועות וכן הבדלים בנוגע לגורמים שהפיצו אותן. כמו-כן, סיימון מציג במחקרו כי הציבור בארץ בחר להשתמש בוואטסאפ להעברת שמועות, שכן לעומת פייסבוק הוא נתפס באופן מובהק כפרטי יותר וההודעות המועברות בו נתפסות כאמינות יותר. המחקר מציג כי מעל 40% ממשתמשי הוואטסאפ בישראל נחשפו לפחות לשמועה אחת במהלך ימי מבצע "שובו אחים".
"שמועות מהגדרתן הן פיסות מידע שלא ניתן לתקף את תוכנן בזמן-אמת, ובמיוחד כשקיים צו איסור פרסום, אך מאחר שהן נתפסות כ'הגיוניות' ומשתלבות עם המציאות של הקוראים אותן, רבים מקבלים אותן כנכונות ומשתפים אותן הלאה. במהלך המבצע חלק מהשמועות הגיעו אף לקצינים ולחיילים שעסקו באיתור הנערים, וערערו את ביטחונם בנוגע לנחיצות פעילותם", מסביר סיימון.
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| 69% מהשמועות נמצאו נכונות |
| תגובות [ 0 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

