לעמוד במבחנים שנקבעו בפסיקה [צילום: נתי שוחט, פלאש 90]
ביהמ"ש העליון מגביל את ההכרה ב"ידועים בציבור" |
וילנר קובעת: כוונה להינשא איננה מלמדת שמדובר על ידועים בציבור ואף עשויה לעמוד בסתירה למעמד זה; קושי להינשא בשל מגבלות דתיות אינו סיבה להקלה בבחינת המעמד |
כוונה של בני זוג להינשא, גם אם כבר מתגוררים יחדיו, אינה הופכת אותם ל"ידועים בציבור" ויש צורך שיעמדו במבחנים האחרים שנקבעו בפסיקה לשם הכרה במעמד זה. כך קובעת לראשונה (6.5.24) שופטת בית המשפט העליון, יעל וילנר. עוד היא אומרת כי חיים משותפים על-רקע קושי להינשא בשל מגבלות דתיות, אינם הופכים את בני הזוג לידועים בציבור.
וילנר מזכירה, כי "מוסד ה'ידועים בציבור' במשפט הישראלי נועד להעניק לבני זוג החיים חיי משפחה דמויי נישואין, את מירב הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין, הן בינם לבין עצמם, הן כלפי צדדים שלישיים. בכלל זאת, יחולו על ידועים בציבור זכויות פנסיוניות; חובת תשלום מזונות אזרחיים; הלכת שיתוף הנכסים; זכויות ירושה; זכאות לקצבת שארים; הכרה בדיירות מוגנת, ועוד.
"...בפסיקה נקבע, כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור (במובן המשפטי של המונח) אם הם 'התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין'". מדובר בתפיסה חוזית ה"מחייבת איפוק וריסון טרם ההכרה בהם כידועים בציבור. זאת, שכן יש לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה". הדבר נכון במיוחד במציאות בה זוגות רבים מתגוררים יחדיו ללא נישואין בשל שורה של סיבות, כגון עצם הרצון לחיות יחדיו, חיסכון כלכלי ו"תקופת מבחן" לקראת נישואין.
בפסיקה נקבעו קני מידה להכרה בידועים בציבור, שמעבר למגורים המשותפים, ובעיקר כאלה המלמדים על קיומו של תא משפחתי - כגון שיתוף כלכלי וילדים משותפים. עוד נקבע, כי יש לבחון מדוע הם חיים יחדיו אך לא נישאים, וכי כאשר הסיבה לכך היא מגבלות הנובעות מן החוק הדתי - ראוי להקל בעוצמת הראיות הנדרשות לשם הכרה. עם זאת, ממשיכה וילנר, כיום יש פתרונות גם למי שאינם רוצים/יכולים להינשא כדת משה וישראל, ולכן ההצדקה להקלה בראיות שוב אינה משמעותית כבעבר.
וילנר מזכירה, כי "מוסד ה'ידועים בציבור' במשפט הישראלי נועד להעניק לבני זוג החיים חיי משפחה דמויי נישואין, את מירב הזכויות והחובות הנובעות מחיי הנישואין, הן בינם לבין עצמם, הן כלפי צדדים שלישיים. בכלל זאת, יחולו על ידועים בציבור זכויות פנסיוניות; חובת תשלום מזונות אזרחיים; הלכת שיתוף הנכסים; זכויות ירושה; זכאות לקצבת שארים; הכרה בדיירות מוגנת, ועוד.
"...בפסיקה נקבע, כי בני זוג יוכרו כידועים בציבור (במובן המשפטי של המונח) אם הם 'התכוונו לקיים מערכת יחסים בעלת השלכות משפטיות שונות, ובתוך כך התכוונו להחיל על מערכת היחסים שביניהם את מכלול הזכויות והחובות הכלכליות הנובעות מדיני הנישואין'". מדובר בתפיסה חוזית ה"מחייבת איפוק וריסון טרם ההכרה בהם כידועים בציבור. זאת, שכן יש לוודא כי בני הזוג אכן התכוונו ורצו לכבול עצמם בזכויות ובחובות אלה". הדבר נכון במיוחד במציאות בה זוגות רבים מתגוררים יחדיו ללא נישואין בשל שורה של סיבות, כגון עצם הרצון לחיות יחדיו, חיסכון כלכלי ו"תקופת מבחן" לקראת נישואין.
בפסיקה נקבעו קני מידה להכרה בידועים בציבור, שמעבר למגורים המשותפים, ובעיקר כאלה המלמדים על קיומו של תא משפחתי - כגון שיתוף כלכלי וילדים משותפים. עוד נקבע, כי יש לבחון מדוע הם חיים יחדיו אך לא נישאים, וכי כאשר הסיבה לכך היא מגבלות הנובעות מן החוק הדתי - ראוי להקל בעוצמת הראיות הנדרשות לשם הכרה. עם זאת, ממשיכה וילנר, כיום יש פתרונות גם למי שאינם רוצים/יכולים להינשא כדת משה וישראל, ולכן ההצדקה להקלה בראיות שוב אינה משמעותית כבעבר.
|
|
רע"א 3323/23, שלמה ביטוח נ' פלוני / פס"ד | |
|
צמצום הגדרת "ידועים בציבור": כוונה להינשא אינה מעניקה מעמד זה ואף עשויה לסתור אותו
|
יעל וילנר, יצחק עמית, דוד מינץ
●
בית המשפט העליון
|
||
|
|||||||||
|
|
| מועדון VIP | להצטרפות הקלק כאן |
| פורומים News1 / תגובות |
| כללי | חדשות | רשימות | נושאים | אישים | פירמות | מוסדות |
| אקטואליה | מדיני/פוליטי | בריאות | כלכלה | משפט | סדום ועמורה | עיתונות |
| ביהמ"ש העליון מגביל את ההכרה ב"ידועים בציבור" |
| תגובות [ 3 ] |
|
לכל התגובות
תפוס כינוי יחודי
|
||
| כותרת התגובה | שם הכותב | שעה תאריך | |||||
| 1 |
|
||||||
| 2 |
|
||||||
|
|
|||||||
| חדשות נוספות ברשת |
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
|
|
|||
|
|
|
||
| ברחבי הרשת / פרסומת |

