הסדנה לאמנות יבנה: "מסע בין תרבויות" ו"מעיל של הרבה צבעים"

התערוכה מהווה "אודסיאה תרבותית" - רב-תרבותיות שבה ניתן כבוד לשונות המאפיינת תרבויות שונות. האמנים מביאים עימם מטענים תרבותיים מארצות מוצאם, ועם זאת משלבים מוטיבים ישראלים ומקומיים במטרה להתערות ולהשתלב. מקום נכבד ניתן ליוצרים של אמנות שימושית, שרזי עשיית המלאכות המאפיינות את ארץ מוצאם מועברים בה מההורים לילדיהם. אלה כוללים, בין היתר, קליעת סלים מעוטרים ששימשו ככלי אחסון, שימושים שונים בחימר להכנת כלי טין וחרס, והכנת הלבוש המסורתי הרקום הנקרא "שאמה".

המשתתפים בתערוכה הם: סנז'ינה קוסטקו, קאלקידן אלמו, אלסה טגניה, טספאי טגניה, דני ילאו, עליזה יבין, עמליה רובין, אבי אבבה דניאל, דייב מיטשל, שולה קובו, אסייה נתנאל אברה, חיאת אבו גאנם, אזב גדעון, דוד אוריה, חברות מועדון "דסטה", אלה גרינברג, אנג'ל כליף, אריה למדן ויונה מוסט.

סקאלת הנושאים מכילה דיוקנאות, דמויות בתנוחות שונות על-רקעים מגוונים, עדרים ועוד. לבטים רבים, סימני שאלה, געגועים והשלמה מועלים בעזרת הדימויים החזותיים. הטכניקות מגוונות וכוללות, בין היתר: קליעה, רקמה, אריגה, קדרות, פיסול, ציור בשמן, אקריליק, צבעי מים, צילום וטכניקות מעורבות.

אחד הציורים המרשימים הוא ציורו של קאלקידן אלמו, המראה בדיוק צילומי ידיים אוחזות בצלחת וספל המקושטים בדגמים גאומטריים מסורתיים מרנינים. הסבלנות רבה המושקעת ביצירה מודגמת, בין היתר, בציור הכמעט מונוכרומי של אסייה נתנאל אברה, המראה דמות שעיניה מכוסות, ומתחתיה סיפור המועלה בדגמים גאומטריים ובדימויים של מבנים הנצפים מאחורי חומה - ייתכן שייצוג של ירושלים.

מפגשים בין העולם שהיה לבין העולם המודרני עולים, לדוגמה, בציור שבו נמתחים חוטים מעל הציור, המסמלים את קווי התקשורת המאפיינים את העולם המודרני. הצבעוניות של החרוזים המודבקים בסבלנות על-ידי שולה קובו ויוצרים דיוקן מרשים מתכתבת עם הצבעוניות המרנינה של הסל הקלוע המונח למרגלות עבודתה. כמו-כן, העבודות המרשימות בשחור ובאדום של דייב מיטשל מציגות דמויות אתיופיות חזקות ומרשימות. לדברי האוצרים, המפגש החווייתי עם האמנים והיצירות מחנך לערכים של סובלנות ושוויון זכויות לכול.

תערוכת היחיד של מיכל ליטואר גבריאלוב, באוצרותו של רוני ראובן, נקראת "מעיל של הרבה צבעים". התערוכה מתקשרת לאודסיאה התרבותית המכבדת שונות שווית ערך. השם ניתן בהשראת שיר של הזמרת הידועה דולי פרטון, שהייתה בת למשפחה דלת אמצעים והפכה בזכות הצבע שבאמנות לזמרת קאנטרי מצליחה, מלחינה, שחקנית, אשת עסקים ונדבנית אמריקנית שתרמה רבות לפיתוח מיזמים חינוכיים ולמען קידום בריאות הציבור.

השם "מעיל של הרבה צבעים" הפך לדימוי של חיבור בין דמויות, מקומות וחלקים שונים המחוברים יחד על-אף השונות. האדם הוא חלק ממארג החיים, וקיימת שותפות גורל בין בני המין האנושי לבין חיות ובעלי כנף. גלילי החוטים הצבעוניים המונחים על הרצפה למרגלות חלק מהציורים מוסיפים צבע ועניין לתערוכה. השגרה האפורה מועשרת בצבעים ויוצרת מבט חדש אל העולם - מבט של חמלה וערבות הדדית בין שווים.