בית חולים חייב לוודא את קיומו של ביטוח אחריות מקצועית לכל הרופאים העובדים בו, כולל אלו שרק משתמשים במתקניו לביצוע עבודות פרטיות. כך קובע לראשונה (21.7.16) בית המשפט העליון, ברוב דעותיהם של השופטים
ענת ברון ו
ניל הנדל, מול דעת מיעוט של השופט
נעם סולברג.
ברון פותחת באומרה: "בית חולים יכול וצריך לצפות נזק כלכלי שיכול שייגרם לרופא העובד תחת קורתו - יהא אשר יהא הסטטוס
המוסדי שלו, דהיינו בין אם הוא עובד של בית החולים, בין אם לאו - במידה שזה יתרשל בעבודתו ויגרום נזקי גוף למטופל או מטופלת. מסקנה זו מתבקשת הן מדיני הנזיקין כפי שהתפתחו בפסיקתנו, הן מנסיון החיים והשכל הישר".
ברון מצביעה על הגידול המתמשך בתביעות רשלנות רפואית, ובמיוחד בתחום המיילדות (כמו המקרה שנדון בתיק זה). ספק אם בית חולים ליולדות יוכל לעמוד בתביעות כאלו ללא ביטוח, היא מעירה. מכאן היא ממשיכה ואומרת: "הציפייה הטבעית והלגיטימית של המטופל או המטופלת, כאשר הם נכנסים לבית חולים לצורך עריכת פרוצדורה רפואית - שלעולם, למרבה הצער, כרוכה בסיכון - היא שיוכלו להיפרע מחברת הביטוח אם חלילה יתרשל הצוות הרפואי ויגרום להם לנזקים". אין זה מעניין את החולה האם הרופא הוא שכיר של בית החולים או רק משתמש במתקניו, מדגישה ברון.
לדברי ברון, "בין בית חולים לבין רופא הפועל תחת קורתו, אף אם לא כעובד מן המניין, קיימים יחסים הדוקים, הכוללים קרבה פיזית, זיקה משפטית והסתמכות כלכלית. אלה עולים כדי 'שכנות' משפטית, הדרושה לביסוס חובת הזהירות המושגית. משכך, חלה על בית חולים ככזה, חובה לנקוט אמצעי זהירות סבירים כדי למנוע את הסכנה". זאת ועוד: גם אם הרופא עובד בצורה פרטית, ברור שבית החולים נהנה מעבודתו - שהרי הוא משלם תמורת השימוש במתקנים ובציוד.
הנדל מוסיף, כי בית החולים אינו רק ארבעה כתלים בהם פועל הרופא, אלא מדובר בתמונה מורכבת יותר. עוד הוא סבור, כי יש לאמץ את דעתה של ברון משיקולי מדיניות: יש להסתכל לא רק על יחסי הרופא ובית החולים, אלא גם על מקומו של החולה במערכת יחסים זו. "דרישה לוודא שהרופא בבית החולים הרגיל מכוסה מבחינת ביטוח, בניגוד להטלת חובה לספק לו ביטוח כזה - יוצרת איזון ראוי והוגן בין בית החולים, הרופא
והמטופל", הוא סבור.
סולברג סבר, כי יש להיזהר בהרחבת רשת הביטחון שעל בית החולים להעניק למטופלים. "מקומה הראוי של החובה לוודא דבר קיומו של ביטוח אחריות מקצועית הוא ביחס למטופלים, אשר נושאים בעיקר הסיכון לפעילות", ולא מול הרופא - אומר סולברג.
בית המשפט העליון קיבל חלקית את ערעורו של הרופא המיילד ד"ר סולימאן ג'ושה וקבע, כי בית החולים אלדג'אני שבו עבד כרופא מן החוץ, היה אמור לרכוש עבורו ביטוח אחריות מקצועית. בית החולים לא מילא חובה זו, והוא וג'ושה חויבו לשלם למעלה מ-2 מיליון שקל להוריו של תינוק שנפגע קשות בלידה. העליון קבע, כי על בית החולים לשאת ב-70% מהתשלום, וכי ג'ושה נושא ברשלנות תורמת של 30%.
ואולם, בפועל יפול כל הנטל על ג'ושה - אשר ביצע הלידה בחינם, כ"פרו בונו" - משום שבית החולים נמצא בהליכי פירוק. בית המשפט העליון קרא למחוקק להטיל חובת רכישת ביטוח אחריות מקצועית, כדי למנוע מצבים כמו אלו שנוצרו בסופו של יום במקרה זה. את ג'ושה ייצגו עוה"ד שאול איבצן ויפעת פנקס; את בית החולים ייצגה עו"ד מוריה אזרד-אמיגה; את שירותי בריאות כללית ייצגו עוה"ד יעקב אבימור וליאור מישאלוב; ואת הורי התינוק - עוה"ד ישראל ענבר ודני ענבר.