הרשות לאיסור הלבנת הון מוצפת במידע על פעולות חשודות ועל פעולות אחרות המחויבות בדיווח, אך לא ברור האם מידע זה מתורגם לפעילות מעשית בהיקף ממשי. זו המסקנה העולה (יום ג', 26.7.16) מהדוח של הרשות לשנת 2015.

הרשות מוסרת, כי בשנה שעברה קיבלה 1.68 מיליון דיווחים בנוגע לפעולות פיננסיות רגילות, עלייה של 8.5% ביחס לשנת 2014. בהשוואה לשנת 2009 מדובר בזינוק של 44%, והגידול השנתי הממוצע הוא 7.1%. מספר הדיווחים הבלתי-רגילים עלה ב-22% והגיע ל-73,800. זהו זינוק של 171% ביחס לשנת 2009, וגידול שנתי ממוצע של 18%. המכס מסר 12,500 דיווחים - גידול של 33% ביחס לשנה הקודמת ופי חמישה ביחס לשנת 2009.

בדוח הרשות לא נאמר כמה מאותם דיווחים הובילו בסופו של דבר לנקיטת פעולה כלשהי. הרשות גם מוסרת למי העבירה מידע, אך לא נתונים מספריים המאפשרים ללמוד האם "ים" הדיווחים - קרוב ל-1.7 מיליון בשנה - אכן מביא תועלת, או שמא הוא נאגר ללא שימוש.

קנה מידה אחר הוא היקף העיצומים הכספיים, המשקף את הפעילות האכיפתית לאורך זמן. בשנה שעברה הטילו כל הוועדות עיצומים בהיקף של 7.5 מיליון שקל, לעומת כ-5 מיליון שקל בשנה הקודמת. אולם גידול זה הוא מטעה, שכן 5.35 מיליון שקל הוטלו בשתי החלטות: על בנק לאומי ועל הבנק הבינלאומי.

בנק לאומי חויב לשלם 4.2 מיליון שקל, בעקבות ממצאים של המפקח על הבנקים בדבר אי-עמידתו בכללים לדיווח על פעולות בלתי רגילות ובשל העברת מידע חסר לרשות. מדובר היה בעיקר בעסקות "גב אל גב" - עסקות אשראי המובטחות בפקדונות של צדדים קשורים, היוצרים סיכון גבוה להלבנת הון. הבנק גם הפר את הכללים בכמה מקרים של שימוש בחשבונות נאמנות וביצוע העברות ממדינות בחו"ל, לרבות מקלטי מס; ואפשר ריבוי של הפקדות במזומן למרות שלא עלו בקנה אחד עם היכרותו את הלקוח.

על הבנק הבינלאומי הוטל עיצום של 1.15 מיליון שקל, שוב בעקבות ממצאים של המפקח על הבנקים בנוגע לאי עמידתו בכללים לדיווחים בלתי רגילים. ועדת העיצומים ציינה, כי בשנת 2008 כבר ניתנה החלטה נגד הבנק, אך מאז הוא שיפר את התנהלותו.